מתוך הספר

מובאות מתוך הקוראן לחינוך הילד

מתוך פרק 10 - עבריינות ואלימות

מה נאמר למתבגר עבריין?

كُتِبَ عَلَيْكُمُ الْقِتَالُ وَهُوَ كُرْهٌ لَّكُمْ وَعَسَى أَن تَكْرَهُواْ شَيْئًا وَهُوَ خَيْرٌ لَّكُمْ وَعَسَى أَن تُحِبُّواْ شَيْئًا وَهُوَ شَرٌّ لَّكُمْ وَاللّهُ يَعْلَمُ وَأَنتُمْ لاَ تَعْلَمُونَ

سورۃ البقرة, آيۃ 216

נכתב בספר כי מצווה עליכם להילחם, אף כי מאוס עליכם הדבר. אולם יש אשר תמאסו בדבר-מה אף כי טוב הוא לכם, ויש אשר תאהבו דבר-מה אף כי רע הוא לכם. אלוהים יודע את אשר לא תדעו

סורת הפרה, פסוק 216

בבית-ספר תיכון אחד ישנה קבוצה מגובשת של תלמידים פרועים שמשתוללים כל הזמן. הם אינם מכבדים איש, ומנסים לשלוט בילדים החלשים והצעירים מהם. הם שונאים את הלימודים ובאים אל בית-הספר רק כדי להעביר את הזמן. לאחרונה החלו לצבוע את השיער, ללבוש מכנסיים קרועים ולעשן. המורים ניסו לשוחח אִתם אך ללא הועיל. הם לא משתכנעים שהתנהגותם מוטעית ולא מקובלת ונראים מרוצים מאוד ממעשיהם.

לאחר התייעצות במשרד החינוך הוחלט להשתמש בקוראן כדי לעזור להם לחזור למוטב. נאמר לנערים האלה שאם הם רוצים להמשיך את לימודיהם בבית-הספר עליהם להשתתף בכמה שיעורי דת. הם יקראו יחד בקוראן וידונו במה שכתוב בו. המנהל בחר את פסוק 216 מסורת הפרה כדי לפתוח את דבריו: "אולם יש אשר תמאסו בדבר-מה אף כי טוב הוא לכם, ויש אשר תאהבו דבר-מה אף כי רע הוא לכם. אלוהים יודע את אשר לא תדעו". כשסיים המנהל להקריא את הפסוק שרר שקט מוחלט. ואז פנה המנהל אל התלמידים ושאל אותם מה הם מבינים מן הפסוק. זאת הייתה הפעם הראשונה מזה זמן רב שהתלמידים האלה הסכימו להיות נוכחים בשיעור ואף להשתתף בו. בשיעורים הבאים צירף המנהל את הוריהם של הנערים וגם אנשי דת נכבדים. לאחר כשישה מפגשים כאלה סיפרו אחדים מן המורים שפשוט אי-אפשר להכיר את התלמידים, התנהגותם השתנתה פלאים. לא נותר לכולם אלא לקוות שהשינוי הזה אינו קצר טווח והוחלט להמשיך בשיעורי הדת כדי לשמור על ההישג.

אחד הדברים הקשים בחינוך הוא להשיב למוטב קבוצת נערים מתבגרים שמזלזלים בכולם ועושים ככל העולה על רוחם. דומה שמרגע שהשד יצא מן הבקבוק והנערים האלה למדו שהם יכולים למרוד ואיש לא יעמוד מולם אי-אפשר עוד להחזירם למוטב. במצבים קשים אלו, כשהנערים הם על גבול העבריינות ועלולים להתדרדר לסמים ולזנות ואי-אפשר לדבר אִתם משום שהם חושבים שהם הכי חכמים בעולם, נותר עוד עוגן אחד אחרון והוא הקוראן. בסמכות הקוראן ובסמכותו של אלוהים לא מעזים נערים אלה למרוד בדרך כלל. על כן, יש להשתמש בקוראן באופן מושכל כדי להשיב את הנערים האובדים. יש להעניק להם חום ואהבה לצד לימוד הקוראן. נזיפות וכעסים אין בהם תוחלת - את זאת כבר ניסו כולם. לנערים הללו לעתים קרובות חסר החום של הבית וההורים ועל כן התדרדרו והגיעו לאן שהגיעו. הקוראן והדת יכולים להעניק להם את החום שהם מייחלים לו. בכך עשוי הקוראן לשמש כלי טיפולי חשוב ביותר.

דילוג לתוכן