מתוך הספר

מובאות מתוך הקוראן לחינוך הילד

מתוך פרק 9 - סליחה ומחילה

מה עושים עם הכעס?

الَّذِينَ يُنفِقُونَ فِي السَّرَّاء وَالضَّرَّاء وَالْكَاظِمِينَ الْغَيْظَ وَالْعَافِينَ عَنِ النَّاسِ وَاللّهُ يُحِبُّ الْمُحْسِنِينَ

سورۃ آل عمران, آيۃ 134

המוציאים ממון הן ברווחה והן במצוקה, המבליגים על זעמם והמוחלים לאנשים – אלוהים אוהב את המיטיבים

סורת בית עמרם, פסוק 134

סמר, תלמידת כיתה ב', היא ילדה עצבנית שמחשיבה את עצמה וצועקת על כל מי שמנסה להתקרב אליה. לא אכפת לה מאף אחד. הבוקר, כשנכנס המורה לכיתה, צעקה סמר על אמיר, משום שהוא דרך בטעות על הילקוט שלה. המורה פנה אל סמר ואמר לה: "תודה לך, סמר, על מה שעשית". סמר חשה שלא בנוח על כך שהמורה שמע אותה. היא החלה לבכות.
המורה: רק תסבירי לי למה את בוכה.
סמר: בגלל שצעקתי כשנכנסת לכיתה.
המורה: סמר, אני רוצה שתעשי שיעורי בית. חשבי מה היה קורה אם את היית דורכת לא בכוונה על הילקוט של אמיר. האם גם הוא היה צועק?
סמר (במהירות): לא, הוא לא היה צועק.
המורה: אמרתי שאלה שיעורי בית. מחר תביאי לי תשובה.
בסוף יום הלימודים ניגש אמיר אל סמר ואמר לה: "סמר, נכון שאת טעית בהתנהגות שלך כלפי, אבל אני רוצה לעזור לך ולתת לך עצה. פתחי בבית את ספר הקוראן בסורת בית עמרם וקראי את פסוק 134. שם תמצאי את התשובה".

סמר רצה אל ביתה, ניגשה אל ספר הקוראן, פתחה אותו ומצאה במקום שאמר לה אמיר את הפסוק הזה: "המבליגים על זעמם והמוחלים לאנשים – אלוהים אוהב את המיטיבים".

למחרת הביאה סמר מתנה קטנה לאמיר ואמרה לו לפני כל הכיתה: "בבקשה, אמיר, קבל ממני את המתנה הסמלית הזאת משום שבאמת לימדת אותי דבר חשוב מאוד – איך להתאפק, וסלח לי על מה שעשיתי לך".

סמר אמנם מתוארת בהתחלה כילדה עצבנית שמחשיבה את עצמה אך אנו גם רואים שהיא מסוגלת, מיד לאחר שהמורה העיר לה, לקבל אחריות על מעשיה, לבכות ולהודות שחברה אמיר לא היה נוהג כמוה. התנהגות זו נזקפת כמובן לזכותה. גם לאמיר זכויות רבות. הוא מתגבר על הפגיעה שפגעה בו סמר ומנסה לעזור לה ועושה זאת יפה כל כך. לבסוף מדגימה לנו סמר את יכולתה להשתמש בפסוק הקוראני שקיבלה מאמיר, להתגבר על זעמה הראשון ועוד לבקש ממנו סליחה. כך שבעצם שלושתם - סמר, אמיר וגם המורה - כולם מקיימים את הפסוק הקוראני החשוב הזה שמזכיר לכולנו כמה חשוב להבליג על כעסנו ולסלוח לאחר.

דילוג לתוכן