מה נאמר לילדה שגנבה?

وَلاَ تَأْكُلُواْ أَمْوَالَكُم بَيْنَكُم بِالْبَاطِلِ وَتُدْلُواْ بِهَا إِلَى الْحُكَّامِ لِتَأْكُلُواْ فَرِيقًا مِّنْ أَمْوَالِ النَّاسِ بِالإِثْمِ وَأَنتُمْ تَعْلَمُونَ

سورۃ البقرة, آيۃ 188

אל תאכלו איש את ממון אחיו בלא צדק ואל תשלשלוהו אל כיס השופטים למען תנגסו נתח מרכוש האנשים בפשע וביודעין

סורת הפרה, פסוק 188

וורוד היא רק בכיתה ד' אבל כבר נחשבת לילדה מפריעה ובעייתית שמסתכסכת עם כל חברותיה. התלמידים בכיתה מתלוננים שהיא לוקחת מהם דברים ללא רשותם – פעם עטים, פעם אוכל ופעם כסף, אבל היא מכחישה את העניין מכול וכול.

בשיעור ספורט אחד, כשכל התלמידים היו במגרש הספורט, ביקשה וורוד לצאת לשירותים אבל במקום זה היא רצה אל הכיתה. תלמיד אחד ראה אותה נוברת בתיקים של התלמידים וסיפר על כך למחנכת. בעבר כבר דיווחו התלמידים שלאחר שיעור ספורט נעלמו דברים מתיקיהם אבל המחנכת לא התייחסה לכך ברצינות. עכשיו היה ברור לה פשר העניין.

היא קראה לוורוד לשיחה אבל וורוד הגיבה באדישות ופשוט משכה בכתפיה ואמרה שאינה יודעת דבר. גם כאשר שאלה אותה המחנכת על צעצוע של תלמיד אחד שנמצא אצלה היא הגיבה כאילו אינה יודעת במה מדובר. ואז הוציאה המחנכת את ספר הקוראן וביקשה מוורוד לקרוא לאט ובקול את פסוק 188 מסורת הפרה: "אל תאכלו איש את ממון אחיו בלא צדק…", הקריאה וורוד. המחנכת שאלה את וורוד מה היא הבינה. הפעם החווירה וורוד, גמגמה ואמרה שהבינה שאסור לגנוב ולרמות. "מעתה אנו פותחים דף חדש", אמרה לה המחנכת. "אנו כולנו סולחים לך על מה שעשית, אבל בתנאי שמהיום את לא עושה מעשים כאלו". וורוד הביטה במחנכת ואמרה בשקט, "אני מבטיחה".