כיצד נעודד בני זוג לוותר זה לזה?

وَإِن طَلَّقْتُمُوهُنَّ مِن قَبْلِ أَن تَمَسُّوهُنَّ وَقَدْ فَرَضْتُمْ لَهُنَّ فَرِيضَةً فَنِصْفُ مَا فَرَضْتُمْ إَلاَّ أَن يَعْفُونَ أَوْ يَعْفُوَ الَّذِي بِيَدِهِ عُقْدَةُ النِّكَاحِ وَأَن تَعْفُواْ أَقْرَبُ لِلتَّقْوَى وَلاَ تَنسَوُاْ الْفَضْلَ بَيْنَكُمْ إِنَّ اللّهَ بِمَا تَعْمَلُونَ بَصِيرٌ

سورۃ البقرة, آيۃ 237

ואם תגרשון בטרם תקרבו אליהן, לאחר שכבר פסקתם להן (מוהר), שלמו להן מחצית מאשר פסקתם להן, אלא אם יוותרו הן, או יוותר אשר בידיו ברית הנישואין. אם תוותרו, תהיו קרובים מכל ליראת שמיים, ואל תשכחו כי עליכם לנהוג זה בזה בגודל נפש. אלוהים מבחין באשר תעשו 

סורת הפרה, פסוק 237

ראמי ורימא נשואים מזה שנה וחצי. הם מאוהבים זה בזה, תומכים זה בזה והכול משבחים אותם על היותם זוג למופת. אבל כנראה עין הרע פקדה את ביתם ומערכת היחסים שלהם, המבוססת על אהבה וכבוד, קרסה.

יום אחד הלכה רימא לבקר במשרדו של ראמי, שעובד כעורך דין. היא פתחה את הדלת ולתדהמתה ראתה את ראמי מחבק את המזכירה שלו. היא ברחה מן המקום כשהיא נסערת ובוכה. ראמי יצא אחריה, ניסה להסביר לה את העניין, אבל כלום לא עזר. רימה מיאנה לשמוע את דבריו. היא האשימה אותו שהוא בוגד בה עם המזכירה שלו וביקשה ממנו גט. אחר כך נסעה לביתם ושם ארזה את חפציה ונסעה אל בית הוריה.

ראמי ניסה שוב לשוחח אִתה, ביקש ממנה להירגע ולחשוב שוב על הכול משום שלדבריו היא גורמת לו עוול. היא פשוט לא הבינה את הסיטואציה, אמר לה. רימא ביקשה שיניח לה ונשבעה שלעולם לא תחזור אליו משום שהוא רמאי ובוגד. ראמי ניסה שוב לפייס אותה ולהסביר לה את העניין בכל דרך אפשרית אך לשווא. רימא אטמה את אוזניה ולא רצתה ממנו דבר מלבד גט.

כחודש לאחר התקרית הזאת טיילה רימא במרכז המסחרי ונתקלה במזכירתו של ראמי. המזכירה ניגשה אליה וביקשה לשוחח אִתה. ביקשה שתיתן לה הזדמנות להבהיר את העניין. רימא סירבה. המזכירה התחננה ולסוף הסכימה רימא לשוחח אִתה בבית-הקפה. המזכירה סיפרה לרימא שבאותו היום, כשהיא הגיעה למשרד וראתה את ראמי מחבק אותה, זה היה חיבוק בין שני אחים, חיבוק של תמיכה ועידוד והשתתפות בצער. "מה זאת אומרת השתתפות בצער?" שאלה רימא. המזכירה סיפרה לה שבאותו היום התבשרה בשיחת טלפון שחברתה הטובה נהרגה בתאונת דרכים בטיול בחו"ל. כשראה אותה ראמי בוכה הוא ניסה לעודד אותה ועל כן חיבק אותה. ואז נכנסה רימא…

בתחילה לא האמינה רימא לסיפור אולם המזכירה נשבעה לה ואף הביאה לה הוכחות. רימא התחרטה על כך שלא נתנה לראמי הזדמנות להסביר. עכשיו לא ידעה מה לעשות. היא פגעה בראמי באופן קשה, היא פגעה גם בגאוותו, האם ירצה לדבר אִתה?

רימא היא אישה בעלת גאווה ולא קל לה להודות שטעתה ולהתנצל. לדעתה התנצלות מעידה על חולשת אישיות ומשמשת פתח לאחרים לנצל זאת כנגדה. היא לא ידעה מה לעשות. כל סוף השבוע חשבה על כך והתייעצה עם אמה כדי שזו תעזור לה למצוא פתרון. אמה השיבה לה לאחר הרהור קל: "אם תוותרו, תהיו קרובים מכל ליראת שמיים, ואל תשכחו כי עליכם לנהוג זה בזה בגודל נפש. אלוהים מבחין באשר תעשו". רימא הבינה את המסר והתנצלה לפני ראמי על העוול שגרמה לו. ראמי התקשה להאמין למשמע אוזניו, הרי הוא מכיר את אשתו ויודע שאינה נוהגת להתנצל. הוא סלח לה, אבל עד היום היא עדיין לא סיפרה לו מה הביא אותה להתנצל.