يَوْمَ تَأْتِي كُلُّ نَفْسٍ تُجَادِلُ عَن نَّفْسِهَا وَتُوَفَّى كُلُّ نَفْسٍ مَّا عَمِلَتْ وَهُمْ لاَ يُظْلَمُونَ
سورۃ النحل, آية 111
ביום ההוא תבוא כל נפש ותסנגר רק על עצמה, ואז ישולם לכל נפש מלוא שכר מעשיה, והם לא יקופחו
סורת הדבורה, פסוק 111
רים היא מורה חרוצה וטובת לב שאוהבת את תלמידיה ומשקיעה בהם רבות. באופן מפתיע הזמין אותה המנהל לשיחה. תחושתה של רים לא הייתה טובה משום שלא ידעה מדוע הוזמנה. כך הגיעה אל חדרו של המנהל, התיישבה על הכורסה בשקט ובראשה מחשבות רבות.
המנהל: שלום לך, רים. אומר לך ישר ולעניין, שמעתי שאת מלמדת בשיטה שונה מן השיטה המקובלת בבית-הספר. ההורים מתלוננים.
רים: תשמע, אני יודעת מה אני עושה.
המנהל: אבל אין לך הרשות לעשות מה שאת רוצה.
רים: כן, אני מודעת לכול, ואני לא עושה מה שאני רוצה. אני בודקת מה מתאים לכיתה ואת זה אני עושה.
המנהל: תשמעי, אני רוצה להזמין את היועצת. היא מכירה את העבודה והיא ותיקה בבית-הספר ועליה אני סומך.
רים: בסדר, אין בעיה. להפך, אני אוהבת להתייעץ עם אחרים – במיוחד עם היועצת.
המנהל ורים פנו אל חדרה של היועצת. היא קיבלה אותם בשמחה והעניקה להם את הכבוד לשבת בפינה היפה שלה הגדושה פרחים וספרים.
המנהל: אני מתלבט בין דבריה של רים לדבריהם של ההורים.
היועצת: ספר לי בבקשה.
המנהל: רים מלמדת בכיתתה בשיטה שונה מן המקובל. היא נוהגת להפעיל את התלמידים בקבוצות והיא עוברת בין הקבוצות ומנחה אותן. ההורים מתלוננים על השיטה הזאת.
היועצת: ומה את אומרת, רים?
רים: אני לא בחרתי בשיטה הזאת סתם כך משום שבא לי. בחרתי בה כי נוכחתי לדעת שהיא שיטה מתאימה שמעוררת יתר עניין בחומר הלימוד.
היועצת: מה אתה מחליט, המנהל?
המנהל: אני לא יודע, אני מאמין למורה ומזדהה אִתה, אבל גם ההורים הם חלק בתהליך הלימודי. אני לא יכול לעמוד מולם.
רים: אבל אני יכולה להסביר להם למה אני עושה כך.
היועצת: אם אתה, המנהל, משוכנע לגמרי בעבודת המורה אני חושבת שעליך לקבל את האחריות ולתמוך במה שאתה מאמין בו.
המנהל: כן, אבל אני חושש.
רים: אין ממה לחשוש. אני לצדך ואני מוכנה להסביר להורים כל דבר.
היועצת: הקשיבו בבקשה, שניכם, אני רוצה לקרוא לכם פסוק מן הקוראן שמתאים למצב שאתם נמצאים בו. זהו פסוק 111 מסורת הדבורה: "ביום ההוא תבוא כל נפש ותסנגר רק על עצמה, ואז ישולם לכל נפש מלוא שכר מעשיה, והם לא יקופחו".
המנהל: כן, כפי שאומר הקוראן, אני חייב לעמוד מול ההורים עם מה שאני מאמין בו. ואני מאמין שרים היא מורה מצוינת שמחפשת שיטות חדשות להוראה כדי לעניין את התלמידים. ייתכן שההורים נבהלים מכל דבר שיש בו משום חידוש. הם רגילים לצורת ההוראה המוכרת להם מן הזמן שהם היו תלמידים – המורה עומד במרכז הכיתה וכולם צריכים להקשיב לו. אבל בחלוקה לקבוצות יכולים יותר תלמידים להשתתף ולהביע את דעתם מאשר בכיתה גדולה ואם זה נעשה בצורה הנכונה אזי זו דרך מרעננת מאוד לתלמידים. תודה לך.
רים: באמת תודה.
הרבה חידושים טובים ומרעננים הולכים לאיבוד משום שאנשים חוששים לעמוד על שלהם ולדבוק במה שהם באמת מאמינים בו. המנהל נזקק לפסוק היפה מן הקוראן כדי לקבל את סגנון ההוראה השונה של המורה, והנה הקוראן מספר לנו שביום הדין כל נפש מלמדת זכות רק על עצמה ואז היא תישאר רק עם האמת שלה. והאמת של המנהל שאותה עזר לו הקוראן לחשוף היא שמותר וצריך לחפש שיטות הוראה חדשות כדי שחומר הלימוד יהיה מעניין יותר לתלמידים. אבל לשם כך עליו לעמוד מול טענות ההורים ללא חשש וללא פחד ולהסביר להם את השינוי ואת משמעותו. כדאי שהמנהל יזמין את ההורים ויפתח את הפגישה אִתם בהקראתו של פסוק זה מן הקוראן. אז יגלה כל הורה בתוכו את מה שגילה המנהל - שמותר לנסות דברים חדשים, בייחוד אם הפרט מאמין בהם.