בשנת 2007 למדנו אנו – קבוצה של חמישה עשר סטודנטים בדווים – קורס ב"פסיכולוגיה התפתחותית" במסגרת לימודינו לתואר שני בייעוץ חינוכי עם המרצה דר" עפר גרוזברד. עם תום אחד השיעורים נגשתי אליו ואמרתי לו: "האם אני יכולה לומר לך את האמת? כל מה שאתה מלמד אותנו לא יעזור לנו."
הסברתי לו שכיועצת חינוכית לעתיד עשוי להגיע אלי הורה שיאמר לי שהשד נכנס בילד שלו. "אז מה אתה חושב, שכל הפסיכולוגיה המערבית הזאת שאתה מלמד אותנו תעזור לנו?!"
"אז מה יעזור?", עפר שאל.
"הקוראן", השבתי לו במילה אחת. אמרתי לו שפסוק מן הקוראן שנאמר בהקשר הנכון יש לו אצל המוסלמים השפעה גדולה.
לשיעור הבא הופיע עפר עם ספר קוראן. הוא חילק בננו את הפרקים ובקש מאתנו להוציא את הפסוקים בעלי משמעות חינוכית-טיפולית.
התברר שישנם פסוקים רבים כאלה בקוראן. פסוקים המעודדים את הפרט לקחת אחריות, לומר את האמת, לכבד את האחר וכדומה.
התבקשנו לחבר סיפור קצר הלקוח מחיי יומיום והמדגים כיצד הורה או מורה יכולים להשתמש בפסוק הנדון כדי להעביר לילד את המסר. אספנו יחד למעלה משלוש מאות סיפורים ועפר הוסיף לכל אחד מהסיפורים הסבר חינוכי-פסיכולוגי קצר ופשוט.
הקוראן לחינוך הילד – בליווי דוגמאות והסברים פסיכולוגיים זכה להקדמתם של שלושה שיח'ים ידועים ויצא לאור בהוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון.
בושרא מזאריב – הסטודנטית שיזמה את הרעיון