| מה נאמר לאישה שבעלה מתעלל בה? |
| פרק 2 |
|
فَتَوَلَّى عَنْهُمْ وَقَالَ يَا قَوْمِ لَقَدْ أَبْلَغْتُكُمْ رِسَالَةَ رَبِّي وَنَصَحْتُ لَكُمْ وَلَكِن لاَّ تُحِبُّونَ النَّاصِحِينَ (سورۃ الاعراف, آية 79) אז פנה מעליהם ואמר, בני עמי, מסרתי לכם את שליחות ריבוני, והשאתי לכם עצה נאמנה, אך אתם אינכם אוהבים את הרוצים בטובתכם (סורת ממרום החומה, פסוק 79). סמירה ואמירה, תלמידות כיתה ט', הן חברות טובות שגדלו בשכונה אחת ולומדות בכיתה אחת. הן נוהגות לספר זו לזו את כל סודותיהן ותומכות זו בזו בעת שמחה ובעת צרה. יום אחד סיפרה סמירה לאמירה שהיא בקשר עם בן השכנים ושהיא אוהבת אותו. אמירה הייתה המומה. היא ניסתה להרחיק את סמירה ממנו. "הרי את יודעת שהוא עבריין וסוחר סמים", אמרה לה. אבל כלום לא עזר, סמירה הייתה עקשנית כפרד. "אף אחד לא ישנה את דעתי", אמרה לחברתה. כשבוע לאחר מכן ראתה אמירה שעינה של סמירה נפוחה וסביבה כתם כחול. היא ממש נבהלה ושאלה אותה לפשר המראה. סמירה סיפרה לה שהיא פשוט נפלה וקיבלה מכה. אמירה החלה לצעוק עליה ולומר שהיא ממש מסכנת את חייה בכך שהיא נשארת עם הבחור. סמירה מצדה האשימה את אמירה שהיא מקנאת בה משום שיש לה חבר ושהיא שונאת אותה ולא רוצה את טובתה. אמירה חשה כאב עצום בגלל התבטאויות אלה של חברתה. היא בכתה ולא ידעה איך להגיב. היא ניסתה להגן על עצמה אבל לבסוף גייסה את כוחותיה ואמרה לסמירה: "אני רוצה לומר לך רק פסוק אחד מן הקוראן. נסי להבין את המשמעות שלו ואחר כך נדבר: 'מסרתי לכם את שליחות ריבוני, והשאתי לכם עצה נאמנה, אך אתם אינכם אוהבים את הרוצים בטובתכם'". ואז, בפעם הראשונה, סמירה עצרה לרגע, חשבה והחלה לבכות. הסבר: אמירה השתמשה בפסוק מן הקוראן שאותו אמר הנביא לבני עמו כדי לתת משנה תוקף לדבריה. היא ידעה שהיא דוברת אמת וחברתה טועה, ועל כן לא חששה להשתמש בו כדי להציל אותה. יותר מזה לא יכול איש לעשות. ואכן, סמירה אינה אוהבת את מי שרוצה בטובתה אבל אוהבת אהבה עזה את מי שעלול להזיק לה מאוד. למה נמשכת סמירה לעבריין, ועוד עושה את מעשיה ללא ידיעת הוריה, זאת איננו יודעים. אבל לצערנו היא לא היחידה. ייתכן שהיא נדחפת לכך משום שאביה היה דמות חלשה והיא מחפשת גבר חזק. ייתכן גם להפך, שאביה נהג בה באלימות והיא משחזרת חוויה זו בדמות בן זוג אלים. מכל מקום, סביר להניח שיש לה נטיות מזוכיסטיות והיא ממש מזמינה מישהו שיפגע בה. זהו סיפורן של נשים רבות שבעליהן מכים אותן עד כדי סיכון חייהן אבל הן ממאנות להיפרד מן הבעל. בכל אותם מקרים שבהם כל כך ברור לצופה מן הצד שמישהו עושה מעשה הפוגע בעצמו ולא מקשיב למי שרוצה לעזור לו, פסוק זה מתאים ביותר. |