| כיצד נעודד ילד נכה או ילד שלוקה במחלה קשה? |
| פרק 1 |
|
وَلَنَبْلُوَنَّكُمْ حَتَّى نَعْلَمَ الْمُجَاهِدِينَ مِنكُمْ وَالصَّابِرِينَ وَنَبْلُوَ أَخْبَارَكُمْ (سورۃ محمد, آية 31)
לעוּמר יש ארבעה ילדים, כולם בריאים ושלמים ותלמידים טובים חוץ מניבין. ניבין לוקה בסוכרת נעורים שהתגלתה כשהייתה בת עשר. היא נעה בין הבית לבית-החולים ומקבלת זריקות אינסולין וחייה קשים מאוד, גם פיזית וגם נפשית. אביה עוּמר חושב כל הזמן עליה ועל סבלה וסובל אִתה ועם אמה משום שהמחלה חשוכת מרפא. ניבין תמיד מתלוננת על קשייה ומאשימה את הוריה במחלתה. ההורים מבינים שניבין משליכה עליהם את הכעס שלה על המחלה ובכל זאת קשה להם מאוד. יום אחד כשהתלוננה ניבין לפני אביה על כך שהיא שונה מכל חברותיה ואמרה כמה הייתה רוצה להיות בריאה כמוהן, לשחק כמוהן, לחייך כמוהן ולא לכאוב כמוהן, פתח אביה את ספר הקוראן בסורת מוחמד, פסוק 31, והקריא לה: "נעמידכם במבחן, למען נדע מי בכם הקמים להיאבק ומי עזי הרוח. כך נבחן את אורחותיכם". "את במבחן", הסביר לה אביה. "אלוהים רוצה לראות איך את מתמודדת עם המחלה שהוא נתן לך. זה לא קל אבל הוא מצפה ממך שתעמדי בניסיון. ודעי לך שמי שעומד בניסיון גמול גדול מחכה לו". מאותו היום חדלה ניבין להתלונן וניסתה לעשות כל דבר כמיטב יכולתה ולהתמודד עם מחלתה באומץ לב. היא ידעה שמחכה לה פרס מאלוהים. הסבר: אכן, חייו של ילד נכה או ילד שחולה במחלה קשה אינם קלים. הוא רואה את חבריו משחקים, שמחים, משתוללים ואילו הוא עסוק בקשייו, בכאביו, באשפוּזים בבתי-חולים וכדומה. כיצד נעודד את רוחו בשעותיו הקשות? כיצד נסביר לו למה הוא שונה מחבריו? אין כקוראן בעזרה לילד הנכה והסובל. יפה נהג אביה של ניבין שהקריא לה פסוק חשוב מן הקוראן שמספר לנו שלעתים אלוהים מעמיד את בני האדם במבחן כדי לראות אם יעמדו בו. ומי שעומד בו שכר גדול מחכה לו. עתה יש משמעות לסבל של ניבין והוא לא סתם סבל חסר פשר. עתה היא מיוחדת ובה בחר אלוהים כאיוב בשעתו או כאברהם כדי לבחון אותה. עתה יש לה מטרה ומשימה בחיים. לנוע קדימה ללא חשש ופחד, להצליח ולא להישבר. את כל זה העניק לה הקוראן במתנה.
|