| כיצד נעודד את מי שאיבד בן משפחה? |
| פרק 1 |
|
وَوَهَبْنَا لَهُ أَهْلَهُ وَمِثْلَهُم مَّعَهُمْ رَحْمَةً مِّنَّا وَذِكْرَى لِأُوْلِي الْأَلْبَابِ (سورۃ ص, آيۃ 43) השבנו לו את בני משפחתו, כפליים כמספרם, ברחמינו וכאות הזכרה לנבוני הלב (סורת צ., פסוק 43). אמא של סאמי נוהגת לבקר במרכז תרבות וספורט ביישוב שבו מדריך בנה, תלמיד כיתה י"ב, קבוצה של ילדים בגיל בית-הספר היסודי בעלי בעיות התנהגות. היא משוחחת עם הרכז של סאמי, שואלת על בנה ומתעניינת אם חסר במרכז דבר מה שבו היא יכולה לעזור. רכז: האמת היא שרציתי לדבר אִתך, גם ניסיתי להתקשר אלייך. אם: יש בעיות, קרה משהו? רכז: אני חושב שכדאי שתשוחחי עם היועץ במרכז. הוא יושב בחדר השני. אם: מה קרה? רכז: שום דבר, משהו קטן. אם: בסדר, אני הולכת אל היועץ. האם פנתה לחדרו של היועץ ושאלה מה קרה עם בנה. יועץ: כלום, אבל החודש הוא השתנה מאוד. הוא שקט, לא מדבר הרבה, שקוע במחשבות, עצוב. את יודעת מה הסיבה? אם: אני לא יודעת, אולי בגלל סבא שלו. יועץ: מה קרה לסבו? אם: לצערי הוא נפטר לפני חודש. יועץ: סאמי היה קשור לסבו? אם: מאוד-מאוד. סאמי חיבב אותו, כל יום היה מבקר אותו. הם נהגו לשוחח ולצחוק יחד. סבו תמיד קנה לו מתנות. השעון האהוב על סאמי הוא מתנת סבו. הוא אהב אותו כאילו היה בנו, אפילו יותר. יועץ: שוחחת עם סאמי על תחושותיו לאחר מות סבו? אם: האמת היא שלא דיברנו. הרגשתי שהוא השתנה. בבית הוא החל לשבת לבד. יועץ: אתם צריכים לדבר אתו כדי להוציא ממנו את העצב והכעס שלו. לא בריא שכל התחושות יישארו אצלו בפנים. אם: לא היה לי זמן לדבר אתו. יועץ: מחר אזמין אותו ונשוחח. גם בבית תשבו אתו, תנו לו לבכות ולספר. אם: דבר אתו בבקשה ובעוד שבוע אני אתקשר אליך ונראה מה קורה אתו. שלום ותודה רבה על העזרה ועל טוב הלב שלך. היועץ הזמין את סאמי לשיחה. יועץ: אני מרגיש, סאמי, שהשתנית. אתה נראה עצוב. סאמי: אני לא רק עצוב, אני נקרע מבפנים (מתחיל לבכות). סבא שלי השאיר אותי לבד, הוא לא הודיע לי שהוא הולך, אני נורא כועס עליו. אני אוהב אותו ולא יכול להביא את עצמי להגיד שהוא הלך. סבא זה אני, לאבד אותו זה כמו לאבד את עצמי. יועץ: סאמי, אתה יכול להרגיש נוח, לדבר, לבכות אם זה מקל על הלב שלך. אני גם רוצה לתת לך פסוק מהקוראן במתנה. חיפשתי הרבה זמן פסוק שמנחם ומבטיח שיהיה טוב עד שמצאתי את הפסוק הזה. הוא בשבילך (היועץ פתח את ספר הקוראן בסורת צ., פסוק 43): "השבנו לו את בני משפחתו, כפליים כמספרם, ברחמינו וכאות הזכרה לנבוני הלב". סבא הוא שלך ונמצא עמוק בלבך תמיד ואתה לעולם לא תאבד אותו אבל אלוהים גם יפצה אותך בעתיד על מה שלקח ממך כעת. הסבר: כשבן משפחה נפטר קשה לכל בני המשפחה. אבל לעתים אחד מהם קשור במיוחד למי שנפטר ואז הקושי גדול יותר. במשפחות מסורתיות-קולקטיביות נפוצה יותר התופעה שאחד מבני המשפחה יכול ממש לחוש בן משפחה אחר כחלק ממנו, כתאום שמעולם לא נפרד ממנו ונפשותיהם קשורות זו בזו. בכך שונה המשפחה המסורתית מן המשפחה המודרנית-המערבית, שבה כל אחד מבני המשפחה הוא אינדיבידואל. בני המשפחה המסורתית-הקולקטיבית חושבים במונחי "אנחנו" יותר מאשר במונחי "אני". כך חווה סאמי את הקשר עם סבו. במצב רגיל של אֵבל אנו מצפים שהאדם יצליח להתנתק באופן מסוים בתהליך עיבוד האבל מן הקשר שהיה לו עם הנפטר ולשם כך יש עצב ודכדוך בתקופת האבל. האבל מסתיים כאשר דמות הנפטר הופכת לדמות פנימית שאפשר לנהל אִתה משא ומתן כלשהו והיא מאבדת את ממשותה החיצונית. ואולם כשהקשר בין השניים חזק במיוחד והם חוו את עצמם כאחד יותר מאשר כשניים ומעולם לא ביססו לעצמם נפרדות ועצמאות התהליך הוא קשה ובעייתי. במקרים קיצוניים אנו יכולים לראות אנשים שגם אחרי שנים לא התאוששו ממות אדם קרוב. במקרים אלה נדרשת התערבות פסיכולוגית. אם היועץ ואמו של סאמי יאפשרו לו לבטא את רגשותיו, ייתכן שבמשך הזמן הוא יוכל להיפרד מסבו ולהשלים את תהליך עיבוד האבל. באבל אנו חשים כעס על מי שהלך, דיכאון על שנטשו אותנו ועוד. יפה נהג היועץ שבחר פסוק מן הקוראן כדי לנחם את סאמי ולהבטיח לו עתיד טוב. ומי יכול להיטיב ולנחם מן הקוראן? אלה המצבים שבהם לאדם המאמין קל יותר משום שהוא נסמך על אלוהים וחווה סיבתיות וסדר ולא שרירותיות ומקריות. |