| האם ילד מאומץ הוא ילדו של ההורה כילד ביולוגי? |
| פרק 1 |
|
وَلاَ تَقْرَبُواْ مَالَ الْيَتِيمِ إِلاَّ بِالَّتِي هِيَ أَحْسَنُ حَتَّى يَبْلُغَ أَشُدَّهُ وَأَوْفُواْ الْكَيْلَ وَالْمِيزَانَ بِالْقِسْطِ لاَ نُكَلِّفُ نَفْساً إِلاَّ وُسْعَهَا وَإِذَا قُلْتُمْ فَاعْدِلُواْ وَلَوْ كَانَ ذَا قُرْبَى وَبِعَهْدِ اللّهِ أَوْفُواْ ذَلِكُمْ وَصَّاكُم بِهِ لَعَلَّكُمْ تَذَكَّرُونَ (سورۃ الانعام, آية 152)
מרים היא תלמידת כיתה ה', ילדה נבונה ומצטיינת. לאחרונה הבחינה המחנכת שהיא מאחרת בבקרים, יושבת שותקת בכיתה ומבט פניה עצוב. גם ציוניה החלו להתדרדר. המחנכת פנתה אליה והזמינה אותה לשיחה. היא ידעה שמרים היא יתומה ודודה מטפל בה. אבל מרים סיפרה לה גם דברים שלא ידעה. למשל, שלאחרונה משאירה אותה אשתו של הדוד בבית לשמור על הילד הקטן שלהם. שהיא מצווה עליה לעשות עבודות בית רבות כדי "לשלם" את מחיר האוכל, הלבוש והטיפול בה. "אבי היה איש עסקים והשאיר סכום כסף גדול, וכשהורי נהרגו בתאונת דרכים הועבר הכסף לחשבון הדוד כדי שיטפל בי", סיפרה למחנכת בדמעות. "הדוד קנה לעצמו דירה חדשה בכסף של אבי וכעת הוא אומר, 'מספיק שאני מגדל אותה בבית שלי ונותן לה לחיות עם משפחתי'".
המחנכת הזמינה את הדוד לשיחה. היא הסבירה לו את תחושותיה של מרים, כמה היא עצובה ומדוכאת, איך חוסר הביטחון שבה הולך וצומח, מדוע היא מתרחקת מכולם וגם את הסיבה להתדרדרות בציוניה. "אין לך זכות לפגוע בה או להתייחס אליה כאל זר בתוך המשפחה ובוודאי לא למנוע ממנה את צרכיה הבסיסיים", אמרה לו המחנכת. "הכסף שהשאירו הוריה חייב לשמש להשלמת השכלתה כדי שיהיה לה מקצוע ותוכל בעתיד לפרנס את עצמה ואת משפחתה", הוסיפה. ואז פתחה את הקוראן בסורת המקנה, פסוק 152, והקריאה לדוד בשקט: "אל תקרבו אל רכוש היתום כי אם בהגינות, עד שיגיע לפרקו". הסבר: הקוראן מעודד את ההורים המאמצים שהחלו במצווה להמשיך בה. הם אימצו את מרים ועשו בכך מעשה גדול וחשוב. מה הייתה עושה בלעדיהם? הרי היא ילדה שזקוקה לבית. ואולם לאחר שאימצו אותה עליהם לנהוג בה כאילו הייתה אחד מילדיהם הביולוגים. אסור להם לקפח אותה ביחס לשאר הילדים בשום צורה ואופן. וכמו שהורים אמורים לדאוג לצורכי ילדיהם ולעזור להם לרכוש השכלה ומקצוע כך גם חובה על הוריה המאמצים של מרים לדאוג לעתידה. התמזל מזלה של מרים ואביה השאיר אחריו כסף, אבל לא תמיד כך הוא. ישנם מקרים שהוריו של היתום לא השאירו כסף לאחר פטירתם. גם אז מוטלת החובה על ההורה המאמץ לדאוג לילד המאומץ כאילו הוא ילדו. היה כדאי שהמחנכת תזמין גם את הדודה ולא רק את הדוד או לפחות תאמר לדוד שיש להעביר מסר חשוב זה גם לדודה שאל לה לקפח את מרים בשום צורה ואופן ולא להפוך אותה למשרתת של הבית. המלצות אלה של הקוראן הם בבסיס בנייתה של חברה חזקה ואיתנה, משום שילד מקופח יגדל להיות הורה מקפח ושותף בעייתי בחברה. |