| כיצד נעודד את מי שנפל עליו אסון? |
| פרק 1 |
|
لَتُبْلَوُنَّ فِي أَمْوَالِكُمْ وَأَنفُسِكُمْ وَلَتَسْمَعُنَّ مِنَ الَّذِينَ أُوتُواْ الْكِتَابَ مِن قَبْلِكُمْ وَمِنَ الَّذِينَ أَشْرَكُواْ أَذًى كَثِيرًا وَإِن تَصْبِرُواْ وَتَتَّقُواْ فَإِنَّ ذَلِكَ مِنْ عَزْمِ الأُمُورِ (سورۃ آل عمران, آيۃ 186) עוד תתנסו ברכושכם ובנפשותיכם, ותשמעו דברי בלע רבים מפי אלה אשר ניתן להם הספר לפניכם ומפי המשתפים. אם תעמדו בעוז רוח ותהיה בכם יראה, תהיה זו נחישות ראויה (סורת בית עמרם, פסוק 186). רנין, תלמידת כיתה ו', באה כל יום אל בית-הספר כשהיא מצוידת בבגד חדש, נעליים חדשות וארנק מלא כסף. היא יפה ומטופחת ונוהגת להסתכל על תלמידי הכיתה בהתנשאות. לכן הם נוטים להתרחק ממנה. יום אחד נכנסה המחנכת לכיתה ומצאה את רנין יושבת לבדה עצובה מאוד והתלמידים מתלחשים, "מגיע לה! עכשיו היא תרגיש את מה שאנחנו הרגשנו". המורה: אני מבקשת מכל התלמידים לשבת בשקט. ספרו לי מה קרה. אחמד: המורה, לא שמעת מה קרה? הבית של רנין נשרף הלילה יחד עם החנות ולא נשאר כלום. המורה: רנין, זה נכון מה שאני שומעת? רנין: כן, המורה (מתחילה לבכות). המורה: לא נורא, רנין (ניגשת ומחבקת אותה), זה קורה. רנין: המורה, אבל עכשיו אנחנו עניים. לא היה ביטוח לבית ולחנות. אבא שכח לחדש את הביטוח על הרכוש. המורה: רנין, את חייבת להיות אמיצה וחזקה. עכשיו זה נורא כואב לך, אבל עם הזמן תרגישו את ובני משפחתך טוב יותר. הזמן מרפא כל כאב. יש בעולם הרבה עניים והם חיים ועובדים ומצליחים יפה בחייהם. כל החיים לפנייך, רנין! את מכירה את פסוק 186 מסורת בית עמרם? אתם מכירים אותו, תלמידים? אני רוצה להקריא לכם אותו במדויק (המורה מוציאה את ספר הקוראן): "עוד תתנסו ברכושכם ובנפשותיכם, ותשמעו דברי בלע רבים מפי אלה אשר ניתן להם הספר לפניכם ומפי המשתפים. אם תעמדו בעוז רוח ותהיה בכם יראה, תהיה זו נחישות ראויה". גם אתם, רנין, התנסיתם ברכושכם ושמעתם דברי בלע. אבל תזכרי שאלוהים אוהב את האנשים הסובלים שלא נשברים ממשיכים ומצליחים. רנין: (עדיין בוכה) אני רוצה שאלוהים יאהב גם אותי. הסבר: כך הם ילדים, לעתים אין הם יכולים להסתיר את השמחה לאיד. בייחוד לנוכח העובדה שרנין היא שלעגה קודם לכן לעוניים. טוב עשתה המורה שלא הזכירה את הדבר לרנין והייתה חמה ותומכת. אילו אמרה לרנין, "מגיע לך" או "עכשיו תסבלי כפי שאנו סבלנו", הייתה בכך משום נקמה אך תגובה כזאת לא מועילה לאיש. גם אילו נזפה בתלמידים הלועגים לא הייתה בכך תועלת. דווקא תגובתה היפה של המורה מלמדת את התלמידים שלא להתנשא משום שהחיים הם גלגל וגם אלה שנמצאים למטה, כפי שרנין כעת, יכולים ללמוד ולהתקדם ולהשיג הישגים. אבל המורה עשתה יותר, היא נתנה לרנין ולתלמידים מתנה, פסוק חשוב מאוד מן הקוראן המדבר על הצורך להיות חזקים ולא להישבר גם ברגעים הכי קשים, גם כשכולם לועגים, להמשיך לעמול ולקוות לעתיד טוב יותר. |