| כיצד יש לנהוג ביתום? |
| פרק 1 |
|
فِي الدُّنْيَا وَالآخِرَةِ وَيَسْأَلُونَكَ عَنِ الْيَتَامَى قُلْ إِصْلاَحٌ لَّهُمْ خَيْرٌ وَإِنْ تُخَالِطُوهُمْ فَإِخْوَانُكُمْ وَاللّهُ يَعْلَمُ الْمُفْسِدَ مِنَ الْمُصْلِحِ وَلَوْ شَاء اللّهُ لأعْنَتَكُمْ إِنَّ اللّهَ عَزِيزٌ حَكِيمٌ (سورۃ البقرة, آيۃ 220) בדבר העולם הזה והעולם הבא. ישאלוך על אודות היתומים. אמור, ראוי לכם לדאוג לשלומם, ואולם אם תתערבו בהם – כאחיכם יהיו. אלוהים יודע להבחין בין החומסים לבין הדואגים לשלום הזולת. אילו חפץ אלוהים, היה מחמיר עמכם. אלוהים אדיר וחכם (סורת הפרה, פסוק 220).
חוסיין, תלמיד כיתה ה', הוא תלמיד בינוני אבל ילד חברותי שמצטיין בעיקר בציור. אביו נהרג בתאונת דרכים לפני כשנה. בני המשפחה גרים בדירה הסמוכה לדירת הדוד, שפרש את חסותו עליהם. הדוד אינו מרשה לאם לצאת לעבוד משום שלטענתו הדבר לא מקובל בחברתם. הוא לקח את הכסף שהשאיר האב ואמר לאם ולבנה שהוא ייתן להם מה שהם זקוקים לו. לאחרונה דורש הדוד מחוסיין שיעזוב את לימודיו ויעזור בפרנסת המשפחה. האם פסיבית, שותקת ולא אומרת דבר אולם חוסיין הקטן מתנגד, הוא רוצה להמשיך ללמוד. הדוד מקלל ומכה אותו בשל כך. כמה פעמים כבר ברח חוסיין מן הבית וישן ברחוב. לאחרונה הגיע חוסיין אל חדר היועצת כשהוא בוכה, וסיפר לה את כל אשר אירע והראה לה את הסימנים מהמכות שקיבל מדודו.
היועצת הזמינה את הדוד לשיחה. לדוד היו הרבה תירוצים וסיפורים על התנהגותו הרעה של חוסיין. היועצת הקשיבה לדוד בשקט וכשסיים הקריאה לו רק משפט אחד, פסוק 220 מסורת הפרה: "ישאלוך על אודות היתומים. אמור, ראוי לכם לדאוג לשלומם, ואולם אם תתערבו בהם – כאחיכם יהיו. אלוהים יודע להבחין בין החומסים לבין הדואגים לשלום הזולת". הדוד השתתק ולא הוסיף מילה. היה ברור שהוא הבין את חומרת מעשיו. היועצת לא הסתפקה בכך והציעה שתערוך ביקור בית אצלו בליווי איש הדת כדי שיחשבו יחד כיצד הם יכולים לעזור לו לקיים את מצוות הקוראן הנוגעת לטיפול ביתום. הסבר: לא הכול קל בחיים. יש מחויבויות שאנו חייבים לקיימן אף על פי שאיננו בוחרים בהן מרצוננו. טיפול בילד היתום, קרוב משפחתך, הוא אחת ממחויבויות אלה שעלינו למלאן בלב שלם. אין החברה יכולה להרשות לעצמה שילדים אלה יישארו ללא טיפול, לא מן הבחינה המוסרית ולא מבחינת עתיד החברה, משום שילד שאינו מטופל עלול להיות עול על החברה בכל מיני אופנים. ייתכן שיגדל ויהיה לאדם שאינו מסוגל לכלכל את עצמו, לעבריין וכיוצא באלה דברים. לעתים חשים קרובי המשפחה רגשות אשמה על שאינם מטפלים בבן משפחתם היתום כפי שהיו רוצים שיטפלו בילדם שלהם אילו חס וחלילה קרה להם אסון. רגשי אשמה אלה הם בריאים וטובים ודוחפים את הקרובים לטפל ביתום. ואולם לעתים אין קרוב המשפחה מרגיש שום מחויבות ולא רגשי אשמה והוא שם לו למטרה לנצל את היתום ואת משפחתו. במקרים אלו עושים הקוראן והציווי האלוהי עבודה ששום מטפל או דמות סמכות לא היו יכולים לעשות. הם פשוט מורים לאדם כיצד עליו לנהוג בבן משפחתו היתום, ואומרים שאין לקפח אותו בשום צורה ועניין. חוסיין הוא עדיין ילד והוא צריך אבא טוב שידאג לו ויאהב אותו, שאם לא כן יקשה עליו להתפתח היטב. לכך מכוון הקוראן את דבריו.
|