| האם אובדן הוא אישור לתוקפנות? |
| פרק 1 |
|
إِلاَّ الَّذِينَ تَابُواْ وَأَصْلَحُواْ وَبَيَّنُواْ فَأُوْلَئِكَ أَتُوبُ عَلَيْهِمْ وَأَنَا التَّوَّابُ الرَّحِيمُ (سورۃ البقرة, آيۃ 160) לא כן החוזרים בתשובה והמתקנים את דרכם והמראים ברורות. כל אלה, אשוב מכעסי עליהם, כי רוצה אני בתשובת עבדי ורחום (סורת הפרה, פסוק 160). ראמי, תלמיד כיתה י', נחשב לילד מופרע במיוחד. הוא לא מכבד איש בבית-הספר, מזלזל בכולם ומגלה תוקפנות כלפי סביבתו. גם להורים הוא עושה צרות. גונב את המכונית, מסתובב בה ועושה עברות תנועה. ההורים של ראמי מודאגים מאוד, במיוחד אמו, שהוא אינו שומע בקולה ומגיב לדבריה בגסות. לא תמיד התנהג ראמי כך. הוא דווקא היה ילד די שקט ומופנם עד שבן דודו, שאליו היה קשור מאוד, התאבד באופן לא צפוי. מאז נעשה ילד מפונק, ישן ביום וער בלילה, מזניח את עצמו ואת לימודיו ומנצל את הוריו. הם מצדם ממשיכים לרחם עליו והוא מאיים שאם לא יקבל את מבוקשו יתאבד. ההורים נקרעים. מצד אחד, הם חוששים שיפגע בעצמו ומצד אחר, הם חוששים שאם ייענו לכל בקשותיו הוא יאבד להם. לאחרונה גם החל לעשן ליד אביו ללא כל בושה ולהכות את אחותו הקטנה. לשווא מתחננים אליו שישנה את דרכיו. ההורים פנו אל מחנך הכיתה, שבעבר כיבד אותו ראמי. המחנך דיבר עם ראמי על ההתדרדרות בציוניו ובהתנהגותו אך ללא הועיל. ואז פתח המחנך את ספר הקוראן והקריא לראמי את פסוק 160 מסורת הפרה: "לא כן החוזרים בתשובה והמתקנים את דרכם והמראים ברורות. כל אלה, אשוב מכעסי עליהם, כי רוצה אני בתשובת עבדי ורחום". הסבר: ראמי, לאחר שאבד לו בן דודו שוב אינו אותו נער שהיה. כנראה היה משהו בקשר הקרוב שלהם שאִפשר לראמי להכיל את רגשותיו ולתפקד באופן ראוי. לאחר שאבד בן הדוד ייתכן שראמי מרגיש אשם וכועס על עצמו על שלא שמר עליו, ייתכן שהוא מאשים את הסביבה על שלא שמרה עליו, ייתכן שהוא כועס על בן הדוד שעזב אותו וגם ייתכן שהוא הופך את האבל והדיכאון לכעס ותוקפנות ומפנה אותם כלפי העולם. מכל מקום, כדאי לנסות ולשוחח עם ראמי על רגשותיו בכנות ולאפשר לו, אם ירצה בכך, לבטא את כאבו ואת כעסו באופן חופשי. רק לאחר שייתן ביטוי לכאבו יוכל להשתחרר ממנו בתהליך הדרגתי שיימשך זמן. ואולם תהליך טיפולי זה לא יתאפשר אם לא יוצבו גבולות ברורים לראמי ועל כן ציטוט הפסוק המתאים מן הקוראן חשוב מאוד להחלמתו. |