| מה נאמר לחמולות שרבות? |
| פרק 13 |
|
مُنِيبِينَ إِلَيْهِ وَاتَّقُوهُ وَأَقِيمُوا الصَّلَاةَ وَلَا تَكُونُوا مِنَ الْمُشْرِكِينَ * مِنَ الَّذِينَ فَرَّقُوا دِينَهُمْ وَكَانُوا شِيَعاً كُلُّ حِزْبٍ بِمَا لَدَيْهِمْ فَرِحُونَ (سورۃ الروم, آية 32-31) שובו אליו והיו יראים אותו וקיימו את התפילה ואל תהיו במשתפים,* אשר פילגו את דתם והיו סיעות סיעות. כל מחנה עלץ בשלו (סורת בני ביזנטיון, פסוקים 31-32). כל כמה שנים, כשקרב מועד הבחירות למועצה, מתחלק הכפר לחמולות ומתחילות המריבות בין האנשים. היום בא פאוּזי אל בית-הספר כשהוא עצוב ואין לו חשק ללמוד. כשפנתה אליו המחנכת ושאלה אותו מה קרה, הוא פרץ בבכי וסיפר לה שהוריו עומדים להתגרש. "למה? אני יודעת שההורים שלך מסתדרים טוב אחד עם השני", השיבה. ואז סיפר לה פאוּזי שהוריו רבים משום שכל אחד מהם הוא בן לחמולה אחרת ולכל אחת מן החמולות נציג אחר בבחירות למועצה. "אימא לא רוצה לוותר וגם אבא לא רוצה לוותר", מספר פאוּזי. "כל אחד רוצה שהנציג שלו ינצח. המשפחה של אמי מעודדת אותה לתמוך בנציג של המשפחה וכך גם משפחתו של אבי. ואני ואחי באמצע". המחנכת הזמינה את ההורים לשיחה ואמרה להם: "אתם, כל אחד מכם שמח בחמולה שלו ובנציג שלו ושכחתם את ילדיכם. גם אותם אתם רוצים לחלק?" המחנכת פתחה את ספר הקוראן בסורת בני ביזנטיון, פסוק 32, והקריאה להם: "ואל תהיו במשתפים, אשר פילגו את דתם והיו סיעות סיעות. כל מחנה עלץ בשלו". כשיצאו ההורים מחדרה של המחנכת הם לא דיברו עוד על הבחירות, אלא רק שאלו זה את זה איך הם יכולים לעזור לפאוּזי להרגיש טוב יותר. הסבר: בחברות מסורתיות-קולקטיביות, כשיש עימות לעתים קרובות נקרעים בני הזוג בין נאמנות לבן זוגם או לבת זוגם ובין נאמנות למשפחת המקור. בחברה מערבית מקובל שבני הזוג בונים תא משפחתי חדש ובדרך כלל נאמנותם ניתנת למשפחה החדשה שבנו. בעת בחירות נוהגים בני חמולה מסוימת להצביע למועמד שלהם כך שמועמד החמולה הגדולה יותר זוכה בדרך כלל בבחירות. מובן שגישה זו אינה דמוקרטית משום שהפרט לא בוחר על פי שיקול דעתו אלא על פי אילוצי נאמנות משפחתית. וכך מי שנבחר הוא לאו דווקא המועמד הראוי אלא בן החמולה הגדולה ביותר הוא הזוכה. עצם ההנחה ששני בני הזוג צריכים להצביע למועמד אחד היא שגויה, משום שמותר שלבני זוג יהיו דעות שונות בעניינים שונים. לעתים זהו אפילו מצב רצוי שכן כך יוכלו להעשיר זה את זה. שאם לא כן נקבל קול אחד ללא אפשרות ביטוי נוספת. יפה נהגה המחנכת שהקריאה להורים את הפסוק המתאים מן הקוראן המדגיש את חשיבות ההסכמה הרחבה ולא את הפילוג. |