| מה יאמר מי שאלוהים עזר לו? |
| פרק 12 |
|
وَقَالُوا الْحَمْدُ لِلَّهِ الَّذِي أَذْهَبَ عَنَّا الْحَزَنَ إِنَّ رَبَّنَا لَغَفُورٌ شَكُورٌ (سورۃ فاطر, آية 34) יגידו, התהילה לאלוהים אשר העביר את הצער מעלינו. ריבוננו סולח ומכיר טובה (סורת היוצר, פסוק 34).
רים, תלמידת כיתה ה', פנתה אל היועצת בתחילת שנת הלימודים וסיפרה לה שהמורה סלאם ביקש ממנה שתביא את ספר החשבון לכיתה כמו שנוהגים שאר הילדים. "אם לא תביאי אותו", הוסיף, "תקבלי ציון נכשל במקצוע". היועצת שאלה את רים מדוע אינה מביאה את ספר החשבון. ואז החלה רים לבכות וסיפרה ליועצת שאין להם כסף בבית והמצב הכלכלי גרוע מאוד משום שאביה נפצע בעבודה והוא מאושפז כעת בבית-החולים.
היועצת הבטיחה שתעזור לרים. היא שוחחה עם המורה סלאם וביקשה ממנו שימתין עד שמשפחתה של רים תתאושש קצת. לאחר כחודש הגיעה רים אל היועצת, ביד אחת קופסת ממתקים ובשנייה ספר חשבון. היא אמרה, "התהילה לאלוהים אשר העביר את הצער מעלינו. ריבוננו סולח ומכיר טובה", וסיפרה ליועצת שאביה יצא מבית-החולים וחזר לעבודה ומצבם הכלכלי השתפר. הסבר: יפה נהגה היועצת שעזרה לרים. היא יכלה גם לדון אִתה בשאלה מדוע היא חוששת לספר למורה סלאם על המצב הכלכלי הקשה. האם היא חוששת שהוא לא יוכל להבין אותה? אילו נהגה כך הייתה היועצת נותנת לרים מתנה גם לעתיד. היכולת לדבר עם הסמכות בלי לחשוש ולהסביר את עצמה. ייתכן שדי היה במשפט אחד של רים למורה סלאם. וייתכן גם שהמורה סלאם נפגע במקצת מכך שרים רצה אל היועצת בלי שניסתה קודם לפנות אליו. מכל מקום, דומה שעצם הכרת הפסוק הקוראני החשוב הזה העניקה לרים תקווה. ומה אנו בני האדם שווים ללא תקווה? ייתכן שרים חיכתה לעזרה מאלוהים, ייתכן שהיא התפללה אליו וביקשה ממנו, כפי שעושים ילדים רבים בסתר לבם. והנה אלוהים עזר לה וכעת היא יכולה לומר לו תודה. לילדים רבים יש קשרים כאלה עם אלוהים שלא תמיד הם מספרים לנו עליהם. יש להם משאלות ותקוות והקוראן מחזק אותם ומעניק להם את הדבר החשוב ביותר - את היכולת לפנות אל אלוהים בכל מיני בקשות ולקוות לטוב. הקוראן הוא אפוא ספר של תקווה. |