ראשי קוראנט פרק 12 כיצד על המורה לפנות אל התלמיד החלש?
כיצד על המורה לפנות אל התלמיד החלש?
פרק 12

لاَ تُؤْتُواْ السُّفَهَاء أَمْوَالَكُمُ الَّتِي جَعَلَ اللّهُ لَكُمْ قِيَاماً وَارْزُقُوهُمْ فِيهَا وَاكْسُوهُمْ وَقُولُواْ لَهُمْ قَوْلاً مَّعْرُوفًا (سورۃ النساء, آيۃ 5)

אל תפקידו ביד השוטים את רכושכם אשר נתן לכם אלוהים לקיומכם, ואולם כלכלו אותם מתוכו והלבישום, ודברו עמם בדרך ארץ (סורת הנשים, פסוק 5).

 

יום אחד נכנס מחמוד מכיתה ג' אל חדר היועצת, התיישב ושתק. היועצת הכירה את מחמוד, ילד בעל ליקויי למידה קשים, ונוסף על כך יש לו גם בעיות פיזיולוגיות. היועצת פנתה אליו בדברים: "מחמוד, אתה נראה לי עצוב, קרה משהו?" ואז ניאות לדבר. הוא סיפר לה שהמורה למתמטיקה לא מתייחס אליו בכלל ולא מעניק לו תשומת לב כמו לשאר התלמידים. "הוא אפילו לא מסתכל עלי במהלך השיעור", סיפר לה מחמוד, "וככה אני נשאר בצד. רק אתו אני מרגיש כך ולא עם שום מורה אחר. גם בהפסקה הוא לא דואג לי ולא מכבד אותי כפי שנוהגים המורים האחרים". היועצת שאלה את מחמוד מה לדעתו הסיבה שהמורה למתמטיקה מתנהג אליו כך. "משום שאני חלש ושונה מכולם ולמורה הזה אין סימפטיה לחלשים", אמר. "אם לא תדברי אתו לא אכנס יותר לשיעורים שלו", הוסיף בהחלטיות.

 

עוד באותו היום הזמינה היועצת את המורה למתמטיקה והקריאה לו את הפסוק: "אל תפקידו ביד השוטים את רכושכם אשר נתן לכם אלוהים לקיומכם, ואולם כלכלו אותם מתוכו והלבישום, ודברו עמם בדרך ארץ". היא שאלה אותו אם הוא יודע על שום מה הזמינה אותו והקריאה לו את הפסוק הזה. המורה אמר שאינו יודע. היועצת שאלה אותו על מחמוד. המורה טען שהוא מתנהג אליו כמו אל שאר התלמידים אבל מחמוד רוצה יחס מועדף. ואז אמרה לו היועצת שמחמוד לא מרגיש כך. היא הסבירה לו שקשה מאוד ולא נכון להתווכח עם הרגשה של ילד או של כל אדם. וכדאי שהמורה ישתדל, בין שמחמוד צודק ובין שאינו צודק, לשפר את הקשר אתו. המורה הודה ליועצת על כך שנתנה לו הזדמנות לדאוג למחמוד באמת ולשפר את יחסיהם.

הסבר: אכן צדקה היועצת, עם הרגשה אי-אפשר להתווכח. ייתכן שמחמוד רגיש ופגיע מאוד. במקרה הזה מוטלת על המורה, שאחראי להרגשתו הטובה של התלמיד בכיתה, החובה לעשות מאמץ כדי שמחמוד ירגיש טוב יותר. הפסוק הקוראני מדגיש את חשיבות "דרך הארץ" בפנייה אל החלש מאתנו. אין הוא מעודד התנשאות מעל החלש או התעלמות מקיומו ומקשייו. אכן, הקוראן מצטיין בטיפוח ובעידוד של רגש הרחמים בחברה האנושית. בחברה מערבית יקראו לזה אמפתיה, בחברה מסורתית דרך ארץ או נימוס. מה שחשוב הוא שכל הורה וכל איש חינוך יזכרו שרק יחס כזה מאפשר לגדל ילד בעל חשיבה עצמאית משום שאם משפילים את הילד הוא נשאר תלוי בסמכות המשפילה ולעומת זאת אם פונים אליו בנימוס הוא יכול לפתח מרחב פנימי של בחירה ושיקול דעת.