| מה נאמר לנער שהפך לנכה? |
| פרק 12 |
|
يَا أَيُّهَا الَّذِينَ آمَنُواْ اسْتَعِينُواْ بِالصَّبْرِ وَالصَّلاَةِ إِنَّ اللّهَ مَعَ الصَّابِرِينَ (سورۃ البقرة, آيۃ 153) הוי המאמינים, בעוז הרוח ובתפילה בקשו לכם ישועה, כי אלוהים עם עזי הרוח (סורת הפרה, פסוק 153).
נג'יב לומד בכיתה י"ב. הוא נחשב לתלמיד חרוץ והישגיו הלימודיים גבוהים. הוא חברותי ואוהב ספורט ותמיד משחק כדורגל בשכונה ועושה רעש. באחד הימים, כשחזר מבית-הספר עם חבריו, דרסה אותו מכונית שנהגה נהג במהירות מופרזת. נג'יב נפצע קשה.
עוד אתמול הוא חשב על בחינות הבגרות שהוא שואף להצליח בהן ועל לימודיו באוניברסיטה. בבית-החולים הצליחו להציל את חייו אולם הוא נשאר יושב בעגלת נכים ורופאיו הודיעו לו שלעולם לא יוכל ללכת שוב על רגליו. הפגיעה הגופנית הפכה גם לפגיעה נפשית. נג'יב שקע בדיכאון עמוק וכך גם משפחתו. חבריו באו לבקרו בבית-החולים יום-יום. הם סיפרו לו על הבחינות ועל משחקי הכדורגל ונג'יב חש מרירות וכאב. אין לי עתיד ואין לי תקווה, אמר לאחות שטיפלה בו. כל חלומותי התנפצו כזכוכית על הסלע ואיני יכול לאסוף את השברים. האחות הוציאה את ספר הקוראן שממנו היא נוהגת להקריא פסוקים לחולים סובלים שמצבם קשה. לכל חולה היא מוצאת את הפסוק המתאים לו. הפעם בחרה את פסוק 153 מסורת הפרה: "הוי המאמינים, בעוז הרוח ובתפילה בקשו לכם ישועה, כי אלוהים עם עזי הרוח", הקריאה לנג'יב. עתה חש נג'יב איך כוחותיו שבים אליו. "אלוהים הוא עם עזי הרוח", אמר לה. "אלוהים רוצה שלא אשבר ואהיה חזק", הוסיף. והאחות רק הביטה בו ושתקה. הסבר: קשה מאוד כאשר לנער או נערה בגיל ההתבגרות קורה אסון, משום שאז פניהם לעתיד והם מלאי תוכניות, מה ילמדו ועם מי יתחתנו, והנה, בבת אחת, כל העתיד שלהם מתנפץ. מה נוכל לומר לנג'יב ברגע קשה זה? אט-אט ילמד נג'יב להתאים את ציפיותיו החדשות למגבלותיו. הוא ילמד מה הוא מסוגל לעשות ומה לא ואיך לפתח לו תקוות חדשות המותאמות למצבו. אבל הרגע הזה הוא נורא בעבורו. ברגעים קשים אלו אין כמו הקוראן כדי לעודד את האדם. והנה אומר אלוהים לנג'יב, היה אמיץ, חזק, אל תישבר ואל תוותר ואני אהיה אתך. אלה בדיוק המילים שעשויות להוציא את נג'יב משקיעה בפסיביות ובדיכאון ולתת לו תקווה חדשה. |