| כיצד נלמד את הילד מהי דמוקרטיה בפסוק קוראני אחד? |
| פרק 11 |
|
ادْعُ إِلِى سَبِيلِ رَبِّكَ بِالْحِكْمَةِ وَالْمَوْعِظَةِ الْحَسَنَةِ وَجَادِلْهُم بِالَّتِي هِيَ أَحْسَنُ إِنَّ رَبَّكَ هُوَ أَعْلَمُ بِمَن ضَلَّ عَن سَبِيلِهِ وَهُوَ أَعْلَمُ بِالْمُهْتَدِينَ (سورۃ النحل, آية 125) קרא אל נתיב ריבונך בחוכמה ובדברי מוסר נאים, והתנצח עמם בדרכי נועם. ריבונך מיטיב לדעת מי תעה מנתיבו, והוא מיטיב לדעת מי הם ישרי הדרך (סורת הדבורה, פסוק 125). המורה לערבית הניחה לתלמידים להתווכח במהלך השיעור על נושא כלשהו. תחילה הביעו הילדים מגוון דעות ועד מהרה התגלגל הוויכוח לכדי צעקות וצרחות. כל אחד רצה להוכיח שבחירתו היא הטובה ביותר. אותה שעה עבר בפרוזדור המנהל וקול ההמולה הגיע לאוזניו. הוא נכנס אל הכיתה וביקש מן המורה רשות להתערב. "האם אתם מכירים את הפסוק 'קרא אל נתיב ריבונך בחוכמה ובדברי מוסר נאים, והתנצח עמם בדרכי נועם?'", שאל את התלמידים. היו שהרימו את ידם. "אם כן, מה דעתכם לשוחח לשכנע ולנמק באופן דמוקרטי, כיאה לתלמידים בבית-ספרנו?" המנהל הסביר לתלמידים שדמוקרטיה מתבטאת ביכולתו של כל אחד לומר את דעתו ללא תוקפנות אך גם ללא פחד מן האחר בעת שחברו מנסה להבין אותו אך לא מחויב להסכים אתו, והיא מצווה מן הקוראן. לאחר שיצא המנהל מן הכיתה התפתח ויכוח יפה ותרבותי בין הילדים וכל אחד הסביר את דעתו וניסה לנמק ולשכנע את האחרים. ואז התברר שלעתים יש יותר מעמדה אחת נכונה ויש עמדות שמשלימות זו את זו ולעתים שניים מתווכחים אף על פי שהם אומרים דברים מאוד דומים. והכול במסגרת הנחיית הקוראן. הסבר: שורשיה של הדמוקרטיה עמוקים הרבה יותר מאשר צמיחתה בחמש-מאות השנים האחרונות במערב. הקוראן מלמד אותנו כיצד יש להקשיב לאחר וכיצד יש להשיב לו באופן דמוקרטי. להקשיב לאחר ולהבין אותו אין פירושו להסכים אתו בהכרח. בעולם המודרני קוראים לזה אמפתיה אולם הקוראן מכנה זאת "בדרכי נועם". כך גם אופן ההתבטאות של הפרט. בדמוקרטיה מודרנית אנו נצפה מן הפרט להיות אסרטיבי, כלומר לא לוותר על עמדתו אבל לומר אותה ללא התרסה וללא כעס. ואילו הקוראן אומר, "התנצח עמם בדרכי נועם". כלומר מותר להתנצח ולהתווכח אבל שוב, בדרכי נועם. יסודות אלו חשובים מאוד לקיומו של כל ויכוח פורה וחשובים לא פחות לקיומה של כל חברה מתקדמת. יפה נהג המנהל שהעניק לתלמידיו את תמצית העמדה הדמוקרטית במשפט קוראני אחד. |