| מה נאמר לילד שמקלל? |
| פרק 11 |
|
أَلَمْ تَرَ كَيْفَ ضَرَبَ اللّهُ مَثَلاً كَلِمَةً طَيِّبَةً كَشَجَرةٍ طَيِّبَةٍ أَصْلُهَا ثَابِتٌ وَفَرْعُهَا فِي السَّمَاء * تُؤْتِي أُكُلَهَا كُلَّ حِينٍ بِإِذْنِ رَبِّهَا وَيَضْرِبُ اللّهُ الأَمْثَالَ لِلنَّاسِ لَعَلَّهُمْ يَتَذَكَّرُونَ * وَمَثلُ كَلِمَةٍ خَبِيثَةٍ كَشَجَرَةٍ خَبِيثَةٍ اجْتُثَّتْ مِن فَوْقِ الأَرْضِ مَا لَهَا مِن قَرَارٍ (سورۃ ابراهيم, آية 26-24) הלא תראה למה המשיל אלוהים את האמרה הטובה: לאילן נאה ששורשיו נטועים איתן וצמרתו נישאת השמימה, ואת פריו ייתן תמיד בעיתו ברשות ריבונו. אלוהים ימשול משלים לאנשים למען יזכרו. האמרה הקלוקלת נמשלה לאילן קלוקל שנעקר מעל פני האדמה באין לו חוסן (סורת אברהם, פסוקים 24-26).
סאמי, תלמיד כיתה ה', בא אל המחנכת כשהוא בוכה. הוא סיפר לה שחסן, בן כיתתו, כינה אותו בכינויי גנאי שהעליבו אותו. "לא השבתי לו משום שאני לא רוצה להיות כמוהו", אמר לה. המחנכת קראה לחסן והסבירה לו שכך לא נוהגים. היא פתחה את ספר הקוראן בסורת אברהם והקריאה לו את פסוקים 24-26: "הלא תראה למה המשיל אלוהים את האמרה הטובה: לאילן נאה ששורשיו נטועים איתן וצמרתו נישאת השמימה, ואת פריו ייתן תמיד בעיתו ברשות ריבונו... האמרה הקלוקלת נמשלה לאילן קלוקל שנעקר מעל פני האדמה באין לו חוסן". חסן ביקש סליחה והבטיח שלא לקלל שוב.
הסבר: ילדים רבים וגם מבוגרים לא מעטים נוטים לקלל ולהשתמש במילות גנאי. יש שיאמרו שמוטב לשחרר כך כעסים ולא להכות. הם ודאי צודקים. ואולם הדיבור היפה, המנומס, ללא ניבול פה, מעניק כבוד לסובבים את הפרט. וכידוע מי שמכבדים אותו נוטה לכבד את המכבד. כך שאין זו מליצה שהאדם ניכר בלשונו ובמוצא פיו. ניסוח נכון ומנומס של הדברים מעודד יחסים טובים בין אנשים. גם בחברה דמוקרטית שבה יש לאדם חופש דיבור ולכאורה הוא יכול לומר כמעט כל דבר שעולה בדעתו אין מקום לקללות ועלבונות. אמנם יש חופש דיבור לומר את דעתך אבל תמיד באופן מתאים וככל האפשר ללא פגיעה ועלבונות, משום שפגיעה באחר משיגה בדרך כלל את המטרה ההפוכה. יפה נהגה המחנכת שהשתמשה בפסוק המתאים מן בקוראן כדי להעביר לחסן את המסר הכל כך חשוב הנוגע לדיבור המכבד את האחר. |