| כיצד נעודד יחס דמוקרטי לאחר? |
| פרק 11 |
|
وَالْمُؤْمِنُونَ وَالْمُؤْمِنَاتُ بَعْضُهُمْ أَوْلِيَاء بَعْضٍ يَأْمُرُونَ بِالْمَعْرُوفِ وَيَنْهَوْنَ عَنِ الْمُنكَرِ وَيُقِيمُونَ الصَّلاَةَ وَيُؤْتُونَ الزَّكَاةَ وَيُطِيعُونَ اللّهَ وَرَسُولَهُ أُوْلَـئِكَ سَيَرْحَمُهُمُ اللّهُ إِنَّ اللّهَ عَزِيزٌ حَكِيمٌ (سورة التوبة, آية 71) המאמינים והמאמינות הם מגינים זה לזה. הם מצווים לנהוג בדרך ארץ ואוסרים את המגונה ומקיימים את התפילה ונותנים זכאת, ונשמעים לאלוהים ולשליחו. כל אלה, אלוהים ירחם עליהם. הן אלוהים אדיר וחכם (סורת ההצהרה, פסוק 71).
תקופת הבחירות המקומיות היא תקופה קשה משום שהפוליטיקה חודרת אל תוך בית-הספר. תלמידים ממשפחות שונות וחמולות שונות רבים ביניהם לעתים תכופות בשאלה מיהו המועמד המתאים ביותר להיות ראש המועצה. בבחירות האחרונות אירעו כמה מקרי אלימות בין תלמידים בתוך בית-הספר. אחד המקרים הקשים אירע בקרב תלמידי כיתה ט'. סלים התווכח עם חבריו לכיתה שהם קרובים של אחד המועמדים ואילו הוא קרוב של מועמד אחר. סלים טען שאמנם החמולה שלו קטנה יותר אבל בן חמולתו משכיל יותר וזה מה שחשוב. עד מהרה התפתח הוויכוח לכדי צעקות וקללות. חברי הכיתה התנפלו על סלים והכו אותו בכל חלקי גופו. סלים צעק ובכה מרב כאב אבל לא היה שום מורה בסביבה. ילדי הכיתה השחיתו את חפציו, העליבו אותו ואמרו שהוא לא מבין כלום והוא לא שווה כלום והזהירו אותו שאם ישוב לדבר על המועמד שלו הוא עוד יראה... מקרים כאלו שבים וחוזרים בכל תקופת בחירות. ההורים תומכים בילדים הנצים ומעודדים אותם לנקוט אלימות, וזו מתפשטת גם אל מחוץ לכותלי בית-הספר.
מאחר שתקופת הבחירות למועצה הולכת וקרבה החליט מנהל בית-הספר לתלות שלט גדול בכניסה לבית-הספר ובו נכתב: "המאמינים והמאמינות הם מגינים זה לזה. הם מצווים לנהוג בדרך ארץ ואוסרים את המגונה" (סורת ההצהרה, פסוק 71). הסבר: אין ספק שהיכולת להיות שותף חיובי בבחירות דמוקרטיות אינה מובנת מאליה ודורשת הכנה נפשית מתאימה. היכולת של בני אדם להתווכח באופן שכל אחד יעמוד על דעתו אבל גם יכבד את דעתו של האחר דורשת הסבר ותרגול. גם בעולם המערבי לא היה הדבר מובן מאליו בעבר הלא רחוק והיה צורך בתהליך התפתחותי שבו נלמדו יסודות האסרטיביות והאמפתיה. האסרטיביות מאפשרת לפרט לומר את שלו מבלי לחשוש מצד אחד אך גם בלי לעשות שימוש בתוקפנות מצד אחר. ואילו האמפתיה מאפשרת לפרט להבין את עמדת האחר מבלי להסכים אתו בהכרח. שתי עמדות רגשיות אלה חיוניות לדמוקרטיה. מומלץ אפוא לכל הורה ולכל מורה לתרגל עמדות רגשיות אלה עם הילדים. למשל, מורה בכיתה יכול להעלות שאלות למיניהן ולהזמין ויכוח שבו הצדדים עומדים על דעתם אבל מתוך הקשבה לאחר וכיבודו. הקוראן מציע לנו דרך זו וממליץ לנו לנהוג זה בזה בדרך ארץ. מותר לאנשים להביע עמדות שונות וחובה להגן זה על זכותו של זה להביע את דעתו האישית. הקוראן מציע לממש דרך זו באמצעות לכידות חברתית שבה חש כל שותף שמחובתו להגן על רעהו. |