| מה יאמר נער לחבריו שבחרו בדרך הרעה והוא רוצה להציל אותם? |
| פרק 10 |
|
وَيَا قَوْمِ مَا لِي أَدْعُوكُمْ إِلَى النَّجَاةِ وَتَدْعُونَنِي إِلَى النَّارِ (سورة غافر, آية 41) בני עמי, מדוע זה קורא אני לכם לבוא אל הישועה, ואילו אתם קוראים לי לבוא אל האש? (סורת הסולח, פסוק 41).
מוסא השתייך לקבוצת נערים שנהגו לגנוב, להשתכר ולעשן חשיש. לא היה אכפת להם מאף אחד. יום אחד הכתה במוסא ההבנה שזאת לא הדרך ואם ימשיכו הוא וחבריו במעלליהם יהיה סופם רע ומר. הוא החל לחזור בתשובה וניסה לשכנע גם את חבריו, שאותם אהב מאוד, לעבור את התהליך אתו יחד.
הסבר: מדוע השתתקו חבריו של מוסא? אולי משום שנפלה עליהם יראתו של הקוראן. יפה נהג מוסא כשבחר את הפסוק הקוראני המתאר במדויק את מה שקרה בינו ובין חבריו. הוא מנסה לעזור להם ואילו הם מנסים למשוך אותו אל האבדון. דומה שהפסוק הזה מתאים לשימוש במיוחד למקרה שמישהו רוצה להיחלץ מהשתייכותו לחבורת פושעים. לא צריך להרבות במילים כדי להבין כמה קשה להיחלץ מחבורה של עבריינים שאותם האדם באמת אוהב כחברים. קשה לא פחות לשכנע אנשים לוותר על הנאות הרגע לטובת חיים צנועים והגונים ששכרם בעתיד ולא בהווה. אחד המבחנים הפסיכולוגיים הידועים המעידים על בגרות נפשית הוא כששואלים ילד אם הוא מעדיף סוכרייה אחת עכשיו או שתיים אחר כך. ילדים קטנים מעדיפים אחת עכשיו ואילו ילדים גדולים יותר יכולים להתאפק ומעדיפים תגמול גדול יותר (שתי סוכריות) אחר כך. בני חבורתו של מוסא מעדיפים את התגמול המידי ואילו מוסא מוכן לחכות לשכרו. |