| מה נאמר לנער שרוצים להרחיקו מחבורה רעה של נערים? |
| פרק 10 |
|
وَإِذَا سَمِعُوا اللَّغْوَ أَعْرَضُوا عَنْهُ وَقَالُوا لَنَا أَعْمَالُنَا وَلَكُمْ أَعْمَالُكُمْ سَلَامٌ عَلَيْكُمْ لَا نَبْتَغِي الْجَاهِلِينَ (سورة القصص, آية 55) כשומעם לזות שפתיים יאטמו את אוזנם ויאמרו, לנו מעשינו ולכם מעשיכם. לכו לשלום. אין אנו מבקשים את חברתם של הנבערים מדעת (סורת סיפור המעשה, פסוק 55). עוּמר הוא בן למשפחה מרובת ילדים. אביו עובד במפעל במשמרות ארוכות ומגיע הביתה מאוחר בלילה. אמו עקרת בית והיא מגדלת את עוּמר ואת ארבעת אחיו ואחיותיו. עוּמר היה תלמיד טוב בבית-הספר והשתלב יפה מבחינה חברתית. לאחרונה מתחולל בו שינוי, הוא נעדר לעתים תכופות מן הלימודים וכשהוא מגיע הוא מרבה לאחר. בדרך כלל הוא מופיע לאחר השיעור הראשון. המנהל כבר הזהיר אותו כמה פעמים בנוגע להיעדרויות ולאיחורים אבל עוּמר מגיב באדישות. בלבו הוא צוחק ואומר, "תזמין את הורי! נראה מי יענה לך. אמא עסוקה, היא מגדלת חמישה ילדים, ואבא אינו בבית או שהוא ישן". ואכן, המחנך הזמין את הוריו של עוּמר אך איש מהם לא בא. ואז הוא החליט לערוך ביקור בית. אמו של עוּמר סיפרה למחנך בביישנות שהיא כמעט לא רואה את בנה משום שהוא לא בבית. הוא חוזר הביתה מאוחר, כשהיא כבר ישנה. המחנך נבהל ושאל את האם אם היא יודעת מיהם חבריו של בנה והיכן הם נפגשים. הוא סיפר לאם על היעדרויותיו של עוּמר ועל השינוי שהתחולל בו ושיתף אותה במחשבתו שעליהם לעקוב אחריו כדי לדעת עם מי הוא מתרועע ומה הוא עושה. התברר שעוּמר הצטרף לקבוצת חברים שנפגשים בביתו של אחד מהם באופן סדיר ומעשנים שם נרגילה. על כן הוא שב הביתה עייף ולא בא אל בית-הספר. ביום שעוּמר לא מצטרף אל החברים הם באים ומשכנעים אותו שיבוא אִתם והוא נענה להם. המחנך החליט שעליו להציל את עוּמר ולהחזירו למוטב. הוא הזמין אותו לשיחה. בתחילת השיחה פתח את ספר הקוראן בסורת סיפור המעשה, פסוק 55, והראה לעוּמר את הכתוב: "כשומעם לזות שפתיים יאטמו את אוזנם ויאמרו, לנו מעשינו ולכם מעשיכם. לכו לשלום. אין אנו מבקשים את חברתם של הנבערים מדעת". "הפסוק הזה נכתב במיוחד בשבילך", הסביר לו המחנך ועוּמר הסכים. עוּמר עבר באצבעו שוב ושוב על הפסוק ודמעות החלו לזלוג מעיניו. למחרת הגיע עוּמר אל בית-הספר בזמן. כששאל אותו המחנך איך הצליח להתנתק מן החבורה השיב לו עוּמר שכשהם באו לקרוא לו הוא יצא אליהם וספר הקוראן בידו, וביקש גם מחבריו לבוא למחרת אל בית-הספר בזמן ולחזור למוטב. הסבר: עוּמר, כילדים רבים אחרים, הוא ילד טוב שהוריו עובדים קשה ואין להם זמן אליו. הוא זקוק להדרכה ואין מי שיספק לו אותה. יפה נהג המחנך שלא ויתר על עוּמר. כשראה שהוא אינו בא אל בית-הספר הטריח את עצמו והלך אל ביתו. הוא ניסה לרדת לשורש העניין ולא ויתר עד שגילה את הסיבה להיעדרויותיו מבית-הספר. ואז בחר המחנך פסוק יפה מן הקוראן העוזר לאדם להתנתק מחבורה של אנשים שליליים. פסוק זה נתן לעוּמר כוחות להתרחק מהם. והרי אנו יודעים כמה קשה לנערים להתרחק מחבורות שליליות כאלה. רק הקוראן בעוצמתו יכול לעשות זאת. לא נותר לנו אלא לקוות שעוּמר עזר גם לחבריו לחזור למוטב בעזרת אותו פסוק חשוב מן הקוראן. |