ראשי קוראנט פרק 10 מה נאמר לאדם הנוהג באלימות?
מה נאמר לאדם הנוהג באלימות?
פרק 10

وَقَوْمَ نُوحٍ لَّمَّا كَذَّبُوا الرُّسُلَ أَغْرَقْنَاهُمْ وَجَعَلْنَاهُمْ لِلنَّاسِ آيَةً وَأَعْتَدْنَا لِلظَّالِمِينَ عَذَاباً أَلِيماً (سورۃ الفرقان, آية 37)

ואת בני עמו של נח (השמדנו), כי הכחישו את אזהרות השליחים. הטבענו אתם ועשינו אותם אות לאנשים, והכינונו עונש כבד לבני העוולה (סורת הפורקאן, פסוק 37).

 

חסן, תלמיד כיתה ד', הוא ילד מחונן שנוהג בכולם בנימוס. כל בוקר הוא יוצא מביתו בשעה שבע וחצי והולך אל בית-הספר. יום אחד נפגש בדרכו בחבורת ילדים מכיתה ו'. הם שאלו אותו: "אתה התלמיד שכל המורים מדברים בשבחו?" חסן השיב: "אני תלמיד טוב והמורים מרוצים ממני". ואז החלה החבורה להציק לו. הם דחפו אותו וסטרו לו על לחיו, והזהירו אותו שאם ילשין עליהם יקבל מכות הרבה יותר חזקות.
חסן הגיע אל בית-הספר כשהוא בוכה ופניו חבולות. כששאל אותו המחנך מי הכה אותו השיב: "אף אחד". המחנך התעקש אך חסן חזר על דבריו: "אף אחד". המחנך סיפר על המקרה ליועצת, וזו הזמינה את חסן לשיחה. היא שאלה אותו מי הכה אותו וחסן סירב לגלות. לאחר שיחה ארוכה, כשחש קצת יותר ביטחון, הסכים לגלות לה בתנאי שלא תספר לאיש והוסיף שאם היא רוצה לעזור לו שתעשה זאת בעקיפין כך שאיש לא ידע שהוא סיפר לה דבר.

 

היועצת פנתה אל הכיתה המתאימה והעבירה שם פעילות שכותרתה, "מה שאתה עושה זה מה שאתה מקבל". בתחילת הפעילות כתבה על הלוח את פסוק 37 מסורת הפורקאן: "ואת בני עמו של נח (השמדנו), כי הכחישו את אזהרות השליחים. הטבענו אתם ועשינו אותם אות לאנשים, והכינונו עונש כבד לבני העוולה". במהלך הפעילות הביאו התלמידים דוגמאות רבות של שכר ועונש. עם תום הפעילות פנו שלושה תלמידים אל היועצת וביקשו לשוחח אִתה. הם סיפרו לה שהם פגעו בחסן והם מתחרטים על מעשיהם. הם התחייבו שלא לחזור עוד על מעשיהם. היועצת שאלה אותם אם הם יודעים איזה עונש צפוי למי שינהג כך. הם הרכינו את ראשיהם והשיבו שהם יודעים שאלוהים לא אוהב התנהגות כזאת. היועצת הזמינה את חסן כדי שיתנצלו בפניו. הם עשו כן ולאחר מכן נערכה סולחה בכיתתו של חסן בהשתתפות כל בני כיתתו. עכשיו לא פחד עוד חסן שכולם ידעו את מה שקרה.

הסבר: מקרים כאלה קורים לרוב בין כותלי בית-הספר, בשכונה ובחייו של כל ילד. איזה ילד לא ספג מכות מילדים גדולים וחזקים ממנו שאיימו עליו שאם יספר יכו אותו שבעתיים? יפה נהג המחנך שלא ויתר ורצה לדעת את האמת ועל כן הפנה את חסן אל היועצת. יפה נהגה היועצת שלא נחה עד שביררה את האמת לאשורה. היה לה ברור שהיא חייבת להעניק לחסן תחושת ביטחון. ילד שבא אל בית-הספר ללא תחושת ביטחון ומרגיש שהוא קורבן של אלימות יתקשה להתרכז בלימודיו ויחשוש לספר את מה שקורה לו, וכך נהפוך כולנו לחברה שבה החזק והאלים שולט. זוהי חברה שלא ראוי לחיות בה לא כילדים ולא כמבוגרים. ואולם הילדים האלה יהפכו במרוצת השנים למבוגרים ואם הם גדלו בפחד הם יהיו גם מבוגרים מפוחדים שיחששו מתוקפנות וייכנעו לכל סחטנות אלימה. דרכה העקיפה של היועצת צלחה בעיקר משום שהיא השתמשה בפסוק חשוב מן הקוראן שלא מותיר מקום לספק באשר לעונש המצפה לנערים אלימים אלה. הם נבהלו והודו, והאלימות לא ניצחה כי אם הקוראן.