| מה יכתוב חוקר נוער על קיר חדר החקירות? |
| פרק 10 |
|
يَا أَيُّهَا الَّذِينَ آمَنُواْ لاَ تُحِلُّواْ شَعَآئِرَ اللّهِ وَلاَ الشَّهْرَ الْحَرَامَ وَلاَ الْهَدْيَ وَلاَ الْقَلآئِدَ وَلا آمِّينَ الْبَيْتَ الْحَرَامَ يَبْتَغُونَ فَضْلاً مِّن رَّبِّهِمْ وَرِضْوَانًا وَإِذَا حَلَلْتُمْ فَاصْطَادُواْ وَلاَ يَجْرِمَنَّكُمْ شَنَآنُ قَوْمٍ أَن صَدُّوكُمْ عَنِ الْمَسْجِدِ الْحَرَامِ أَن تَعْتَدُواْ وَتَعَاوَنُواْ عَلَى الْبرِّ وَالتَّقْوَى وَلاَ تَعَاوَنُواْ عَلَى الإِثْمِ وَالْعُدْوَانِ وَاتَّقُواْ اللّهَ إِنَّ اللّهَ شَدِيدُ الْعِقَابِ (سورۃ المائدة, آيۃ 2) הוי המאמינים, אל תחללו את טקסי אלוהים ולא את החודש הקדוש, ולא את בהמות הזבח, ואף לא את הזרים על צווארן, ולא את (קדושת) השמים פעמיהם אל הבית הקדוש, בבקשם להם פרנסה מעם ריבונם, ובבקשם להפיק רצון מלפניו. וכאשר תצאו מקודש לחול, הרשות בידכם לצוד ציד. בל תגרום לכם טינתכם לאנשים אשר מנעו אתכם מלבוא אל המסגד הקדוש, לשלוח יד בהם. עזרו זה לזה במעשים טובים וביראת שמים, ואל תעזרו זה לזה לפשוע ולהתנכל, והיו יראים את אלוהים, כי אלוהים עונש קשות (סורת השולחן הערוך, פסוק 2).
עלי, תלמיד בכיתה ח', הוא המנהיג של חבורת נערים הפוגעים ברכוש בית-הספר ובתלמידים ועושים ככל העולה על רוחם. הוא יוצא מן הכיתה ומסתובב ללא מטרה בחצר בית-הספר. ואז הוא קורא לחבריו והם יוצאים איש-איש מכיתתו באמצע השיעור ומצטרפים אליו. הם נוהגים לנפץ חלונות בבית-הספר, לשבור ברזי מים ולחרות על שולחנות וכיסאות. כל בוקר נלחמים הוריו של עלי עם בנם שילך לבית-הספר והוא מסרב. כשהוא כבר הולך הוא מחבל ומזיק ולא לומד.
בשבוע האחרון הסתכסך עלי עם אחד המורים שלא התיר לו לצאת מן השיעור במהלכו. עלי החליט להתנקם. הוא אסף את חבריו והם הסתערו על מכוניתו של המורה. אחד ניקב את הצמיגים, שני שרט את המכונית ושלישי שפך דבק לתוך חורי המנעול. כשסיימו את מלאכתם ברחו מן המקום. בתום החקירה הארוכה פנה אליהם השוטר ואמר: "עזרו זה לזה במעשים טובים וביראת שמים, ואל תעזרו זה לזה לפשוע ולהתנכל". הוא שאל אותם אם הם יודעים מהיכן לקוח הפסוק הזה. איש מחבורתו של עלי לא ידע. ואז סיפר להם השוטר שזהו פסוק 2 מסורת השולחן הערוך, והוא נוהג להשתמש בו לעתים קרובות בעבודתו עם חבורות של עבריינים. הסבר: משפט יפה זה של הקוראן מתאים לחבורות של נערים או מבוגרים שעושים דברים רעים. הקוראן מעודד אותם לשתף פעולה למען הטוב ולא למען הרע. ילדים רבים שבאים מבתים שבהם סבלו, קופחו והושפלו נוטים לפתח סוג כזה של קשרים בהמשך חייהם. הם עלולים להצטרף למנהיג של קבוצת עבריינים שיפחדו ממנו ויצייתו לו מתוך פחד. כשהפחד מן המנהיג גדול מן הפחד מעברת העברה אזי השער לפשיעה פתוח. הנערים העבריינים משחזרים אפוא לעתים קרובות את החוויה הקשה שהם מביאים ממשפחתם. שיתוף פעולה למען עשיית טוב לא דורש הייררכיה משפילה ומדכאת אלא להפך, יחסים חמים וקרובים בין חברי הקבוצה. ושוב, המצטרפים לקבוצות האלה העוזרות לחלשים בתחומים למיניהם מספרים בדרך זו על החוויה הטובה שהם חווים, שכנראה הייתה נחלתם בילדותם. הקוראן ברור מאוד באשר לסוג הקשר שהוא מצווה עליו. הקוראן תמיד דוגל ביחסים חמים וקרובים שבהם הפרט תורם משלו לחברה. וייתכן שטוב היה עושה השוטר אילו תלה בחדר החקירות את הכרזה הזאת: "עזרו זה לזה במעשים טובים וביראת שמים, ואל תעזרו זה לזה לפשוע ולהתנכל". |