| כיצד נעודד שיתוף פעולה חיובי ולא שלילי בין חברים? |
| פרק 10 |
|
وَلْتَكُن مِّنكُمْ أُمَّةٌ يَدْعُونَ إِلَى الْخَيْرِ وَيَأْمُرُونَ بِالْمَعْرُوفِ وَيَنْهَوْنَ عَنِ الْمُنكَرِ وَأُوْلَئِكَ هُمُ الْمُفْلِحُونَ (سورۃ آل عمران, آيۃ 104) הלוואי שהייתם אומה הקוראת לעשות את הטוב והמצווה לנהוג בדרך ארץ והאוסרת את המגונה. הנוהגים כך אנשי חיל הם (סורת בית עמרם, פסוק 104). ראמי ורפי הם חברים טובים, מבלים יחד בהפסקות בבית-הספר וגם אחר הצהריים. כל דבר הם עושים יחד. גם את המבחן במתמטיקה עשו יחד אבל המורה תפס אותם והכשיל את שניהם. ביום האחרון של הלימודים, לפני היציאה לחופשה, הם החליטו להתנקם במורה. רפי הביא מביתו קרטון מלא ביצים, קרא לראמי ולעוד חברים ויחד החלו להשליך את הביצים על המכונית של המורה. פתאום ראה אותם המחנך. הוא הזמין אותם לשיחה ונזף בהם קשות על ההעתקה במבחן ועל מעשיהם. לאחר שהסביר להם כמה מעשיהם לא מקובלים בחברה הוסיף ואמר: "הלוואי שהייתם אומה הקוראת לעשות את הטוב והמצווה לנהוג בדרך ארץ והאוסרת את המגונה. הנוהגים כך אנשי חיל הם". הסבר: המורה, בעשותו שימוש בפסוק מן הקוראן, הזמין את התלמידים לעשות יחד טוב ולא רע. האחריות ההדדית של התלמידים משמעותה שכל אחד אחראי למעשיו וגם למעשי חברו. למשל, התלמיד שביקש להעתיק הכשיל גם את חברו ואילו התלמיד שנתן להעתיק מכשיל גם את חברו ולא רק את עצמו. כך גם בעניין הביצים. רפי הביא קרטון ביצים והכשיל את חבריו כשקרא להם להצטרף אליו. חבריו לא מנעו ממנו את ההתנהגות הזאת ובכך הכשילו גם אותו. הקוראן מתייחס איפה הן לאחריות אישית והן לאחריות קבוצתית בהתאם לנסיבות. |