| כיצד נעודד בקשת מחילה ממי שעבר עברה? |
| פרק 9 |
|
قُلْ يَا عِبَادِيَ الَّذِينَ أَسْرَفُوا عَلَى أَنفُسِهِمْ لَا تَقْنَطُوا مِن رَّحْمَةِ اللَّهِ إِنَّ اللَّهَ يَغْفِرُ الذُّنُوبَ جَمِيعاً إِنَّهُ هُوَ الْغَفُورُ الرَّحِيمُ (سورۃ الزمر, آية 53) אמור, הוי עבדי אשר שיקעו עצמם בהוללות, אל תיוואשו מרחמי אלוהים. אלוהם מוחל על כל החטאים. הן הוא סולח ורחמן (סורת החבורות, פסוק 53).
אחמד, תלמיד כיתה ו', פנה אל יועץ בית-הספר והתוודה לפניו שהוא גנב כסף מתיקו של חבר לכיתה. הוא סיפר כמה הוא מתחרט על מעשהו ועל כן הוא מתקשה להירדם בלילות. הוא ביקש את עזרתו של היועץ כדי להתגבר על נקיפות המצפון שלו. היועץ הסביר לו שאם אנו חוטאים ולאחר מכן חוזרים בנו מדרכנו הרעה ומתחרטים על מעשינו ומבקשים סליחה מאלוהים, הוא יסלח לנו על חטאנו. היועץ עודד את אחמד לפנות גם אל החבר שממנו גנב את הכסף, להתוודות בפניו על מעשיו ולהתנצל. לסיום הקריא היועץ לאחמד את פסוק 53 מסורת החבורות: "אמור, הוי עבדי אשר שיקעו עצמם בהוללות, אל תיוואשו מרחמי אלוהים. אלוהם מוחל על כל החטאים. הן הוא סולח ורחמן". כשיצא אחמד מחדר היועץ הוא חש הקלה גדולה ובתחושה זו הוא פנה אל חברו, השיב לו את הכסף והתנצל בפניו.
הסבר: רחמיו של אלוהים הם אחת המתנות הגדולות שמביא הקוראן לבני האדם. מי מאתנו לא חוטא? ומי מאתנו לא זקוק לסליחה? ואם אלוהים מוכן לסלוח לנו על כל מעשינו מיהו האדם שלא יסלח. על כן, ניגש אחמד אל חברו והודה בפניו במעשהו וביקש את סליחתו. עולם ללא רחמים וסליחה ומחילה הוא עולם קר, נוקשה ומפחיד שקשה לחיות בו. מידת הרחמים היא ערך בעל יופי מיוחד שנפוץ בעיקר בחברות מסורתיות-קולקטיביות. האדם יכול להזדהות עם מי שמבקש את הרחמים, להבין בדיוק איך הוא מרגיש ועל כן לוותר לו ולסלוח. בחברות מודרניות אנשים מרחמים פחות משום שהם מזדהים פחות זה עם זה. הם מסתפקים באמפתיה, שהיא הבנה של האחר אבל לא כניסה ממשית לנעליו. |