Quranet - a bridge between the Islam and the West

فَلِذَلِكَ فَادْعُ وَاسْتَقِمْ كَمَا أُمِرْتَ وَلَا تَتَّبِعْ أَهْوَاءهُمْ وَقُلْ آمَنتُ بِمَا أَنزَلَ اللَّهُ مِن كِتَابٍ وَأُمِرْتُ لِأَعْدِلَ بَيْنَكُمُ اللَّهُ رَبُّنَا وَرَبُّكُمْ لَنَا أَعْمَالُنَا وَلَكُمْ أَعْمَالُكُمْ لَا حُجَّةَ بَيْنَنَا وَبَيْنَكُمُ اللَّهُ يَجْمَعُ بَيْنَنَا وَإِلَيْهِ الْمَصِيرُ (سورۃ الشورى, آية 15)

לכן, קרא והישר לכת כאשר צווית, ואל תיטה אחר משוגות לבם, ואמור, מאמין אני בכל ספר אשר הוריד אלוהים ממרומים, וצוויתי לשפוט ביניכם ביושר. אלוהים הוא ריבוננו וריבונכם, ולנו מעשינו ולכם מעשיכם, ואין עוד צורך להחליף טענות בינינו. אלוהים יכנסנו יחדיו, כי סוף כולם לשוב אליו (סורת המועצה, פסוק 15).

כרים, תלמיד כיתה י', החל להתגרות בסָאלֵם משום שלדעתו סָאלֵם מחשיב את עצמו לילד הכי חכם והכי יפה בבית-הספר. סָאלֵם לא התייחס אליו אולם כרים המשיך לקנא בסָאלֵם ולהציק לו. יום אחד ארב כרים לסָאלֵם ותקף אותו. התפתחה ביניהם תגרה, וסָאלֵם, שהיה חזק מכרים, הכה אותו והבריחו.
כרים החליט להתנקם בסָאלֵם. הוא אסף קבוצת חברים מהחמולה שלו, שהיא הגדולה בכפר, והודיע להם שעליהם להעמיד את סָאלֵם במקומו. לדעתו, מעמדו של סָאלֵם היה צריך להיות נחות יותר משום שהוא שייך לחמולה קטנה בכפר.

הילדים התאספו וחיכו לסָאלֵם בכביש. כשראה אותם סָאלֵם ברח אל הוריו וסיפר להם את אשר אירע. אביו של סָאלֵם ועוד אנשים מהחמולה שלו הלכו אל אנשים מהחמולה של כרים. הם פנו אל אביו של כרים וסיפרו לו שבנו מתגרה בסָאלֵם ורוצה לתקוף אותו. "אני מבקש ממך שתזהיר את בנך. אני לא רוצה שהסכסוך יתפשט ויכלול גם אותנו הגדולים". אבו כרים השיב לאבו סָאלֵם: "הבן שלך מתגרה בבני". ואז השיב לו אבו סָאלֵם: "תפסיק. אנחנו לא רוצים להמשיך את המריבה ולא רוצים שהעניין הזה יתפתח למשהו גדול. אנחנו לא נשתוק אם נותקף ומה שיהיה יהיה. אבל אני מקווה שכל אחד מאתנו יזהיר את הבן שלו, ובעיקר שכל אחד יהיה אחראי למעשיו, כפי שכתוב בקוראן, 'אלוהים הוא ריבוננו וריבונכם, ולנו מעשינו ולכם מעשיכם, ואין עוד צורך להחליף טענות בינינו'".