| מהו הגבול בין הנאה לאיסור? |
| פרק 9 |
|
يَا أَيُّهَا الَّذِينَ آمَنُواْ لاَ تُحَرِّمُواْ طَيِّبَاتِ مَا أَحَلَّ اللّهُ لَكُمْ وَلاَ تَعْتَدُواْ إِنَّ اللّهَ لاَ يُحِبُّ الْمُعْتَدِينَ (سورۃ المائدة, آيۃ 87) הוי המאמינים, אל תאסרו את הדברים הטובים אשר התיר לכם אלוהים, אך אל תעברו את גבול המותר. אלוהים אינו אוהב את העוברים את גבול המותר (סורת השולחן הערוך, פסוק 87).
עלי, וליד וכמאל הם חברים שגרים באותה שכונה. נציג התושבים בשכונה פנה אל יועצת בית-הספר בתלונה שהילדים האלה מפריעים את מנוחת התושבים. כל הזמן הם ברחוב, משחקים כדורגל ושאר מִשחקים, גם בשעות הצהריים וגם מאוחר בערב. יועצת בית-הספר הזמינה את שלושת החברים אליה לחדר. היא כיבדה אותם בממתק ושוחחה אִתם על משחקיהם בשכונה. הם הודו שאכן הם משחקים בשעות לא מקובלות. ואז פתחה היועצת את ספר הקוראן שלה והקריאה להם מתוכו: "הוי המאמינים, אל תאסרו את הדברים הטובים אשר התיר לכם אלוהים, אך אל תעברו את גבול המותר. אלוהים אינו אוהב את העוברים את גבול המותר". "לכל דבר הזמן שלו", אמרה להם. "עת ללמוד ועת לשחק וחייבים לשמור על איזון נכון בין לימודים למשחקים". הילדים התביישו במעשיהם והבטיחו שלא להפריע עוד לשכנים. הם גם הציעו מיוזמתם שייגשו אל נציג התושבים שהתלונן ויבקשו ממנו שיעביר את התנצלותם אל השכנים שנפגעו מהם.
הסבר: כמעט בכל נושא בחיים אנו נדרשים לשמור על פרופורציות - לא יותר מדי ולא פחות מדי. באוכל, בלבוש, בחברים, בכול. יפה נהגה היועצת שהשתמשה במשפט הזה והעבירה לילדים את המסר החשוב של האיזון הנכון. היא יכלה לנזוף בהם על שום שהפריעו. היא יכלה להתעלם מתלונת השכנים. אבל היא בחרה בדרך הביניים של האיזון בין ההנאה לאיסור. לומר לילדים שמותר להם לשחק, להסביר להם שאף רצוי שישחקו וייהנו משום שהמשחקים האלה חשובים להתפתחותם לא פחות מן הלימודים. אלה הדברים שאלוהים התיר למאמינים וביקש שלא לאסור את ההנאה מהם. עם זאת, היועצת הראתה להם היכן עובר הגבול בין טוב לרע, בין מותר לאסור. חשוב שהורים ככלל יזכרו כלל חשוב זה שהשתמשה בו היועצת. תמיד כשהורים אומרים לילד מה שאסור לו לעשות כדאי שגם יאמרו לו מה מותר, שאם לא כן לעתים נדמה שהכול אסור. הורים רבים נוהגים בילדיהם בסמכותיות רבה ומתרכזים בעיקר ב"לא" וב"אסור". והנה מצווה עלינו הקוראן שלא לשכוח להדגיש גם את המותר משום שאלוהים רוצה שניהנה. |