| האם תמיד אפשר לבקש סליחה? |
| פרק 9 |
|
وَالَّذِينَ إِذَا فَعَلُواْ فَاحِشَةً أَوْ ظَلَمُواْ أَنْفُسَهُمْ ذَكَرُواْ اللّهَ فَاسْتَغْفَرُواْ لِذُنُوبِهِمْ وَمَن يَغْفِرُ الذُّنُوبَ إِلاَّ اللّهُ وَلَمْ يُصِرُّواْ عَلَى مَا فَعَلُواْ وَهُمْ يَعْلَمُونَ (سورۃ آل عمران, آيۃ 135) ואשר בעשותם תועבה או בגורמם עוול לעצמם, ייזכרו באלוהים ויבקשו את מחילתו על חטאיהם - ומי מלבד אלוהים יסלח על חטאים - ולא יתמידו במעשיהם, ביודעם (כי רעים הם) (סורת בית עמרם, פסוק 135).
אחמד, תלמיד כיתה י"א, מפריע בשיעורים, מעליב את המורים ומרביץ לחברים. מחנך הכיתה היה אובד עצות והפנה אותו אל היועצת החינוכית. היא הזמינה אותו לשיחה. לפני שנכנס לחדרה נזכרה היועצת בישיבות המורים הרבות שבהן דנו שוב ושוב באחמד ובמעלליו ופתרון אין. מה עוד היא יכולה לומר לו? כולם אומרים לו שהוא ילד רע והוא ודאי מאמין בכך ומאמץ את הגישה הזאת. אין פלא שהוא רוצה להתנקם בכולם. עיניה נפלו על ספר הקוראן שהיה מונח על השולחן. היא דפדפה בו במהירות ולאחר שעיינה כמה דקות מצאה את מה שחיפשה - פסוק 135 מסורת בית עמרם. "זה מה שאומר לו!" החליטה. כשנכנס אחמד לחדר היה בטוח ששוב תנהל אתו היועצת שיחה ארוכה שאין לו כוח אליה. אבל היא אמרה שברצונה לומר לו רק משפט אחד. ואז פתחה את ספר הקוראן והקריאה לו את הפסוק: "ואשר בעשותם תועבה או בגורמם עוול לעצמם, ייזכרו באלוהים ויבקשו את מחילתו על חטאיהם - ומי מלבד אלוהים יסלח על חטאים - ולא יתמידו במעשיהם, ביודעם (כי רעים הם)". "תחזור בתשובה, אחמד", הוסיפה היועצת, "נסלח לך אנחנו וגם אלוהים".
הסבר: ייתכן שהיועצת זיהתה נכון את המעגל שיש לפרוץ. אחמד בטוח שהוא ילד רע משום שכולם אומרים לו זאת. אם כך, מדוע שיתנהג כילד טוב? הוא מתנקם בכולם והם מצדם ממשיכים לומר לו שהוא ילד רע. אחמד, יגידו פסיכולוגים, זקוק להתנסות חיובית. הוא צריך להרגיש שהוא יכול להיות גם ילד טוב ומעריכים אותו על כך. נזיפות ועונשים אלה צעדים שנוקטים המורים זה זמן רב אך ללא תועלת. על כן לא ניהלה אתו היועצת שיחה ארוכה מלוּוה בהאשמות ואיומים. להפך, היא נתנה לו תקווה כשהקריאה לו את המשפט מן הקוראן. עכשיו, בשביל מה לו להתנקם? |