| מה עושים עם הכעס? |
| פרק 9 |
|
الَّذِينَ يُنفِقُونَ فِي السَّرَّاء وَالضَّرَّاء وَالْكَاظِمِينَ الْغَيْظَ وَالْعَافِينَ عَنِ النَّاسِ وَاللّهُ يُحِبُّ الْمُحْسِنِينَ (سورۃ آل عمران, آيۃ 134) המוציאים ממון הן ברווחה והן במצוקה, המבליגים על זעמם והמוחלים לאנשים - אלוהים אוהב את המיטיבים (סורת בית עמרם, פסוק 134).
סמר, תלמידת כיתה ב', היא ילדה עצבנית שמחשיבה את עצמה וצועקת על כל מי שמנסה להתקרב אליה. לא אכפת לה מאף אחד. הבוקר, כשנכנס המורה לכיתה, צעקה סמר על אמיר, משום שהוא דרך בטעות על הילקוט שלה. המורה פנה אל סמר ואמר לה: "תודה לך, סמר, על מה שעשית". סמר חשה שלא בנוח על כך שהמורה שמע אותה. היא החלה לבכות.
סמר רצה אל ביתה, ניגשה אל ספר הקוראן, פתחה אותו ומצאה במקום שאמר לה אמיר את הפסוק הזה: "המבליגים על זעמם והמוחלים לאנשים - אלוהים אוהב את המיטיבים". הסבר: סמר אמנם מתוארת בהתחלה כילדה עצבנית שמחשיבה את עצמה אך אנו גם רואים שהיא מסוגלת, מיד לאחר שהמורה העיר לה, לקבל אחריות על מעשיה, לבכות ולהודות שחברה אמיר לא היה נוהג כמוה. התנהגות זו נזקפת כמובן לזכותה. גם לאמיר זכויות רבות. הוא מתגבר על הפגיעה שפגעה בו סמר ומנסה לעזור לה ועושה זאת יפה כל כך. לבסוף מדגימה לנו סמר את יכולתה להשתמש בפסוק הקוראני שקיבלה מאמיר, להתגבר על זעמה הראשון ועוד לבקש ממנו סליחה. כך שבעצם שלושתם - סמר, אמיר וגם המורה - כולם מקיימים את הפסוק הקוראני החשוב הזה שמזכיר לכולנו כמה חשוב להבליג על כעסנו ולסלוח לאחר. |