ראשי קוראנט פרק 8 מה נאמר למי שלא מבין שלכול זמן ועת לכל חפץ?
מה נאמר למי שלא מבין שלכול זמן ועת לכל חפץ?
פרק 8

هُوَ الَّذِي خَلَقَكُم مِّن تُرَابٍ ثُمَّ مِن نُّطْفَةٍ ثُمَّ مِنْ عَلَقَةٍ ثُمَّ يُخْرِجُكُمْ طِفْلاً ثُمَّ لِتَبْلُغُوا أَشُدَّكُمْ ثُمَّ لِتَكُونُوا شُيُوخاً وَمِنكُم مَّن يُتَوَفَّى مِن قَبْلُ وَلِتَبْلُغُوا أَجَلاً مُّسَمًّى وَلَعَلَّكُمْ تَعْقِلُونَ (سورۃ غافر, آية 67)

הוא אשר ברא אתכם מעפר, אחר מטיפת זרע, אחר מדם מעובה, אחר יוציאכם עוללים, אחר תגיעו לפרקכם, אחר תזדקנו - אך כמה מכם ייאספו אל אבותיהם בטרם עת - וכך יימלא זמנכם הקצוב; אולי תשכילו להבין (סורת הסולח, פסוק 67).

 

חמוּדי, תלמיד כיתה ז', הוא ילד נחמד וחברותי שאוהב לשבת עם אנשים מבוגרים. כל הזמן הוא אִתם, מחקה את אופן דיבורם, מעשיהם והתנהגותם ואינו משחק עם בני גילו. בביתו הוא נוהג באחיותיו כאילו הוא הגבר הגדול, מתערב בכל מעשיהן ומנסה לשלוט בהן. מתגלח כמו מבוגר אף שבקושי החלו לצמוח זיפיו, מעשן נרגילה ומתלבש כגדול. לאחרונה אפילו ניסה לדבר עם בחורה...

 

אמו מסבירה לו שאדם גדל לאט-לאט, על פי שלבים ותקופות, אבל חמוּדי תמיד צועק, "אני גדול, אני מחליט!". כשאמו רוצה ללכת לקניות הוא אוסר עליה משום שלא מקובל עליו שהיא תלך לבדה. לאחרונה ביקרו הוריו בבית-הספר כדי לשמוע עליו והוא מאוד נפגע מכך. גם המחנכת התערבה וניסתה להסביר לו שעליו לשחק עם חבריו, הם בני גילו ואל לו להחמיץ את הילדות ולנסות להיות מבוגר טרם זמנו. תשובתו של חמוּדי היא אחת: "אני גדול ויודע מה לעשות!"
"לכל דבר יש הזמן שלו", אמרה לו שוב אמו. "אתה צריך לבלות עם חבריך ולחיות חיים רגילים ובעתיד, כשתגדל, תעסוק בעניינים של גדולים".

האם האובדת עצות התייעצה עם שייח' הכפר, וזה הציע לה להשתמש בפסוק 67 מסורת הסולח. בשיחה הבאה של האם עם חמוּדי היא אמרה לו: "תשמע, בני, לכל דבר זמן ועת. אתה מכיר את הפסוק, 'הוא אשר ברא אתכם מעפר, אחר מטיפת זרע, אחר מדם מעובה, אחר יוציאכם עוללים, אחר תגיעו לפרקכם, אחר תזדקנו - אך כמה מכם ייאספו אל אבותיהם בטרם עת - וכך יימלא זמנכם הקצוב; אולי תשכילו להבין'". מאותו היום ניאות חמוּדי לשוב ולהיות בן גילו ולשחק עם חבריו והפסיק לנסות לשלוט באמו ובאחיותיו. דומה שאכן הבין חמוּדי שלכל דבר זמן ועת.

הסבר: לא מעט ילדים אינם רוצים להיות בני גילם אלא גדולים יותר. בדרך כלל הקושי הזה נובע מתחושה שלהיות קטן פירושו להיות חלש ומאוים והם רוצים להיות גדולים וחזקים. ילדים אלה באים בדרך כלל מבתים שבהם להיות הצעיר היה בזה משום חיסרון ולא יתרון. אם מדובר בבן הבכור אזי הוא עלול לנסות להשתלט על אמו ואחיותיו, להפסיק לשחק עם חבריו, לאבד את הילדות שלא תשוב עוד ולהתעורר בגיל מאוחר יותר בתחושה עמוקה שהוא החמיץ משהו חשוב בחייו - את ילדותו. מובן שבטיפול פסיכולוגי נשוחח עם הילד על קשייו ונאפשר לו לבטאם בחופשיות אולם לא קל להחזיר את הילד לגילו האמתי. והנה הפסוק היפהפה הזה מן הקוראן המספר לאדם על מעגל החיים שתכנן אלוהים בעבורנו יש בו משהו מרגיע. אלוהים מתכנן ויודע. כעת מבין חמוּדי שאם אלוהים רוצה שהוא יהיה עכשיו בכיתה ז' אין לו שום סיבה לנסות ולהילחם ברצון אלוהים.