| מה נאמר לנערה שמורתה מעליבה אותה? |
| פרק 8 |
|
وَوَصَّيْنَا الْإِنسَانَ بِوَالِدَيْهِ حَمَلَتْهُ أُمُّهُ وَهْناً عَلَى وَهْنٍ وَفِصَالُهُ فِي عَامَيْنِ أَنِ اشْكُرْ لِي وَلِوَالِدَيْكَ إِلَيَّ الْمَصِيرُ * وَإِن جَاهَدَاكَ عَلى أَن تُشْرِكَ بِي مَا لَيْسَ لَكَ بِهِ عِلْمٌ فَلَا تُطِعْهُمَا وَصَاحِبْهُمَا فِي الدُّنْيَا مَعْرُوفاً وَاتَّبِعْ سَبِيلَ مَنْ أَنَابَ إِلَيَّ ثُمَّ إِلَيَّ مَرْجِعُكُمْ فَأُنَبِّئُكُم بِمَا كُنتُمْ تَعْمَلُونَ (سورۃ لقمان, آية 15-14) ציווינו על האדם לכבד את הוריו. אמו נשאה אותו ברחמה בעמל ויגע, וחלפו שנתיים עד גמילתו. - הודה לי ולהוריך, הן סוף כולם לשוב אלי. ואם ידחקו בך שניהם לצרף לי שותפים אשר אינך יודע עליהם דבר, אל תישמע להם כי אם לווה אותם בעולם הזה בדרך ארץ, ונהג כדרך החוזר אלי בתשובה. לבסוף תוחזרו אלי, ואז אודיעכם את אשר עשיתם (סורת לוקמאן, פסוקים 14-15).
נִהָאיָה שונאת את שיעורי הספורט לא משום שהיא שמנה וקשה לה לעשות תרגילים אלא מפני שהמורה פָאתֵן עוקצת אותה כל הזמן. "את לא חייבת לקפוץ כל כך חזק", היא אומרת לה. "התרגיל הזה לא מתאים לך, אל תעשי אותו", היא ממשיכה. אבל השבוע היא ממש הגזימה כשאמרה לנִהָאיָה שהתרגיל הזה לא מיועד לדובים.
נִהָאיָה נפגעה מאוד והחלה לדבר בגנות המורה ולומר דברים כמו, "מורה עם פה מלוכלך", "מורה שלא עושה כלום בשיעור" ועוד. המורה התלוננה באוזני המחנכת וזו הזמינה את נִהָאיָה לשיחה ושאלה אותה מדוע היא נוהגת כך במורה לספורט. הסבר: איש מאתנו לא היה רוצה להיות במקום נִהָאיָה. אכן, יש מורים שפוגעים בתלמידים ומעליבים אותם ואין הם ראויים להיות מורים. יפה נהגה נִהָאיָה שלא ויתרה למורה והגנה על עצמה. אם היא לא תגן על עצמה מי יעשה זאת במקומה? ואולם צודקת גם המחנכת באומרה שאם היא המחנכת תדבר עם המורה לספורט ונִהָאיָה תפסיק להחזיר לה היחסים ביניהן עשויים להשתפר. והנה בא הקוראן ומלמד אותנו את הדבר החשוב מכול. כיצד להתייחס לדמויות סמכות המנסות להוביל אותנו בדרך לא נכונה או כאלה הפוגעות בנו. לא ללכת בדרכן אולם לנהוג בהן בכבוד, מלמד אותנו הקוראן. לא קל לנִהָאיָה לנהוג בכבוד במורה שפוגעת בה אולם אין ספק שדרכו של הקוראן היא הדרך הנכונה שתוביל לתוצאות הרצויות, משום שנִהָאיָה לא הלכה בדרכה של המורה ולא השיבה לה באותו מטבע. |