| מה נאמר למי שהבטיח שישנה את התנהגותו ולא עשה כן? |
| פרק 7 |
|
وَإِذَا مَسَّ الْإِنسَانَ ضُرٌّ دَعَا رَبَّهُ مُنِيباً إِلَيْهِ ثُمَّ إِذَا خَوَّلَهُ نِعْمَةً مِّنْهُ نَسِيَ مَا كَانَ يَدْعُو إِلَيْهِ مِن قَبْلُ وَجَعَلَ لِلَّهِ أَندَاداً لِّيُضِلَّ عَن سَبِيلِهِ قُلْ تَمَتَّعْ بِكُفْرِكَ قَلِيلاً إِنَّكَ مِنْ أَصْحَابِ النَّارِ (سورۃ الزمر, آية 8) בעת צרה פונה האדם בתפילה אל ריבונו בלב מלא תשובה, ואולם אך יגמול עמו חסד, ישכח את התפילה אשר נשא זה עתה ויצרף לאלוהים אלילים מתחרים למען התעות מנתיבו. אמור, התענג לך זמן-מה על כפירתך. בין יורשי האש הנך (סורת החבורות, פסוק 8).
המורה ח'אלד ערך מבחן במתמטיקה לתלמידי כיתה ו'. כשהוחזרו המבחנים ראה נביל שנכשל. הוא פנה אל המורה וביקש ממנו שיעלה את הציון שלו. הוא סיפר לח'אלד שאם ישוב הביתה עם ציון כזה במתמטיקה יעניש אותו אביו. ח'אלד התלבט מה לעשות. בינתיים פנה נביל אל המחנכת וביקש שתדבר עם ח'אלד על נושא זה. והמחנכת אמנם פנתה אל ח'אלד וביקשה ממנו שיעלה את הציון של נביל משום שהיא מכירה את אביו של נביל והוא באמת עלול להעניש את בנו בגין הציון. ח'אלד ניאות להעלות את הציון של נביל בתנאי שיבטיח שבמבחן הבא יקבל ציון טוב בזכות עצמו. ואכן נביל הבטיח.
הסבר: ראשית, תלמיד יכול להבטיח שיתאמץ וישתדל אבל לא שיצליח במבחן. הצלחה במבחן תלויה בגורמים רבים. ייתכן שנביל מתקשה מאוד במתמטיקה, ייתכן שהמבחן היה קשה במיוחד, ייתכן שבמקרה לא היה נביל מרוכז ועוד ועוד. טוב היה עושה אפוא ח'אלד אילו הסתפק בהבטחה של נביל שישתדל ולא שיצליח. טוב היה עושה ח'אלד אילו הזמין את אביו של נביל לשיחה ובה היה מסביר לו שעונשים אינם דרך להכריח ילד ללמוד. למעשה, אי-אפשר להכריח ילד ללמוד. הלימודים חייבים לבוא מתוך רצון פנימי ולא מתוך כפייה חיצונית. על כן, רצוי לשוחח עם נביל, להסביר לו את חשיבות הלימודים, לעודד אותו להתעניין בחומר ועוד אבל לא לכפות. ולסיום, ח'אלד לא היה צריך להעלות את הציון של נביל במבחן הראשון אלא לשוחח עם אביו משום שהעלאת הציון יש בה משום אי-הגינות כלפי התלמידים האחרים, ולא היה צריך להוריד לו את הציון במבחן השני משום שגם מעשה זה אינו הוגן. הדבר היחיד הטוב שעשה ח'אלד הוא ציטוט הפסוק הקוראני החשוב שייתכן שבאמת התאים לנביל אם הבטיח שישקיע יותר ולא עשה כן. |