Quranet - a bridge between the Islam and the West

يَا أَيُّهَا الَّذِينَ آمَنُواْ كُونُواْ قَوَّامِينَ بِالْقِسْطِ شُهَدَاء لِلّهِ وَلَوْ عَلَى أَنفُسِكُمْ أَوِ الْوَالِدَيْنِ وَالأَقْرَبِينَ إِن يَكُنْ غَنِيًّا أَوْ فَقَيرًا فَاللّهُ أَوْلَى بِهِمَا فَلاَ تَتَّبِعُواْ الْهَوَى أَن تَعْدِلُواْ وَإِن تَلْوُواْ أَوْ تُعْرِضُواْ فَإِنَّ اللّهَ كَانَ بِمَا تَعْمَلُونَ خَبِيرًا (سورۃ النساء, آيۃ 135)

הוי המאמינים, היו נוהגים בצדק והעידו בפני אלוהים, ולו גם נגד עצמכם או נגד ההורים וקרובי המשפחה. גם העשיר וגם העני, אלוהים קרוב מכם אל שניהם. אל תנהו אחר משוגות הלב, פן תיטו. אם תסלפו או תימנעו מלהעיד, הנה אלוהים מכיר את מעשיכם לפני ולפנים (סורת הנשים, פסוק 135).

אמיר, תלמיד כיתה ו', הוא מנהיג הכיתה ושולט בכל התלמידים. הוא מפריע למורים במהלך השיעור ומעורב בקטטות רבות. בשיעור חינוך האחרון הורה לו המחנך לעבור לשבת מקדימה. הדבר פגע באמיר והוא החליט להתנקם. בהפסקה הוא קרע את יומן הכיתה וזרק אותו לשירותים. כשנכנס המחנך אל הכיתה הבחין שהיומן חסר. הוא שאל, "מי ראה את היומן?" אבל איש לא ענה. "אני בטוח שמישהו מהתלמידים העלים אותו. מי שעשה זאת שיעמוד". אבל איש לא קם. אמיר ישב שותק. המחנך החל לחקור את התלמידים, תלמיד אחר תלמיד, אבל איש מהם לא גילה שאמיר הוא האשם משום שפחדו ממנו מאוד.

למחרת פתח המחנך את השיעור בקריאה מן הקוראן מסורת הנשים, פסוק 135: "הוי המאמינים, היו נוהגים בצדק והעידו בפני אלוהים, ולו גם נגד עצמכם או נגד ההורים וקרובי המשפחה. גם העשיר וגם העני, אלוהים קרוב מכם אל שניהם. אל תנהו אחר משוגות הלב, פן תיטו. אם תסלפו או תימנעו מלהעיד, הנה אלוהים מכיר את מעשיכם לפני ולפנים". "מה הבנתם מן הפסוק הזה באשר ליומן?" שאל המחנך. הפעם התפתח דיון בכיתה ובו אמרו התלמידים שחובה עליהם לומר את האמת ללא פחד. "אבל הפסוק אומר יותר מזה", המשיך המחנך. "הוא אומר גם שמי שעשה את המעשה צריך להעיד נגד עצמו ולהודות במעשהו". הפעם קם אמיר ואמר, "אני עשיתי, אני מצטער". זאת הייתה הפעם הראשונה שאמיר הודה במעשה רע שעשה.