|
ذَلِكَ بِمَا قَدَّمَتْ أَيْدِيكُمْ وَأَنَّ اللّهَ لَيْسَ بِظَلاَّمٍ لِّلْعَبِيدِ (سورۃ آل عمران, آيۃ 182)
כגמול על אשר עוללו ידיכם זה כבר. אלוהים לא יגרום עוול לברואים (סורת בית עמרם, פסוק 182).
אביו של פאדי, תלמיד כיתה ה', הגיע אל בית-הספר בהזמנת המנהל. במכתב שהגיע אל ביתו נכתב שפאדי מקלל את חבריו. הודגש שאין זו הפעם הראשונה שפאדי נוהג כך, ולכן ביקש המנהל לשוחח עם ההורים.
(בחדר נוכחים המנהל, פאדי ואביו).
המנהל: הזמנתי אותך לשיחה משום שפאדי נוהג לקלל את בני כיתתו.
אבא: בבית פאדי לא עושה שום בעיות. הוא ילד שקט, חמוד, אני ממש מופתע.
המנהל: בבית-הספר פאדי נוהג לקלל את חבריו. ולכן הזמנתי אותך וגם את פאדי כדי לדון בבעיה.
אבא: פאדי, זה נכון שאתה תמיד מקלל את התלמידים בכיתה?
פאדי: זה קרה רק פעם אחת ועוד פעם אחת לפני חודש.
המנהל: אני רוצה לדעת מה הסיבה להתנהגות הזאת. האם אתה יודע אותה, פאדי?
פאדי: בבית אמא תמיד מקללת אותי ומדברת אלי בצורה לא יפה.
אבא: כל היום אני בעבודה ואתה, פאדי, אף פעם לא סיפרת לי על כך. אף פעם לא התלוננת על ההתנהגות של אמך. ואני יודע שאתה הנשמה של אמא שלך. אולי אתה מציק לה? אולי אתה לא עוזר לה? אני לא יודע.
פאדי: אני לא אוהב לעזור לה והיא לא מבינה את זה. היא הורסת אותי כשהיא מקללת אותי. אז אני מרגיש לחוץ ורוצה להוציא את הכעס.
המנהל: פאדי, גם אם אמך מקללת אותך אסור לך לקלל ילדים אחרים. אתה ודאי מכיר את פסוק 182 מסורת בית עמרם, שמדבר על אחריות אישית (המנהל פותח את הקוראן ומקריא לאט): "כגמול על אשר עוללו ידיכם זה כבר. אלוהים לא יגרום עוול לברואים". מה הבנת מהפסוק הזה, פאדי?
פאדי: (שותק לרגע) הפסוק אומר שאני עושה לעצמי את הבעיות ולא אמא והטעויות שלי חוזרות אלי.
המנהל: יפה, פאדי. ואם יש לך בעיות עם אמא אתה יכול לשוחח אִתה או עם אבא. בעיות בבית או עם חברים פותרים בשיחה שבה אתה יכול לומר מה כואב לך, לא באמצעות קללות.
הסבר: דומה שבאמת פאדי הוא הנשמה של אמא שלו. היא מפנקת אותו והוא לא מרגיש שהוא חייב לעזור לה בעבודות הבית. הוא כועס שהיא בכלל מבקשת את עזרתו. ואז האם מאבדת שליטה ומקללת אותו. כנראה יש לאם קושי ביחסיה עם פאדי. היא אמורה להיות מסוגלת לדרוש ממנו שיעזור לה ולעמוד על כך בתקיפות אך לא בתוקפנות. כלומר, לעמוד על כך שיעזור לה בסמכותיות, בלי צורך להשתמש בקללות. ייתכן שהאם חלשה. מצד אחד, היא מאוד קרובה לפאדי ומצד אחר, גם נוהגת בו בתוקפנות רבה. מכל מקום, המסר של המנהל היה נכון. פאדי לא יכול לפטור את עצמו מכל אחריות גם אם אמו מתנהגת אליו כך. המסר של הקוראן, שחוזר בפסוקים רבים דוגמת הפסוק הזה, הוא אחיד וחשוב מאוד מבחינה חינוכית: לכל אדם אחריות אישית למעשיו. ואל לאיש להשליך את האחריות למעשיו על האחר.
|