| על פי מה יש לשפוט אדם, על פי מעשיו או על פי מעשי בני משפחתו? |
| פרק 7 |
|
قُلْ أَتُحَآجُّونَنَا فِي اللّهِ وَهُوَ رَبُّنَا وَرَبُّكُمْ وَلَنَا أَعْمَالُنَا وَلَكُمْ أَعْمَالُكُمْ وَنَحْنُ لَهُ مُخْلِصُونَ (سورۃ البقرة, آيۃ 139) אמור, וכי תתפלמסו עמנו על אודות אלוהים, אף-כי הוא ריבוננו וריבונכם, ואף כי לנו מעשינו ולכם מעשיכם, ואף-כי אנו מייחדים לו את דתנו? (סורת הפרה, פסוק 139). אמינה לומדת בכיתה ו'. היא ילדה מחוננת, מנומסת, כולם מחבבים אותה והיא מחבבת את כולם. לאחרונה נשפט דודה למאסר ממושך בגין היותו סוחר סמים. מאז כל הכפר מתנכר לבני המשפחה ואיש לא רוצה שום קשר אִתם. הילדים החלו להתרחק גם מאמינה. הם לועגים לה ומסרבים להזמין אותה אל בתיהם. בצר לה פנתה אמינה אל יועצת בית-הספר ותיארה באוזניה את המצב. "לא אני בחרתי בו להיות דודי", אמרה ליועצת, "זוהי הבחירה של אלוהים ואני מקבלת את רצונו. אבל לפחות שיתייחסו אלי כאל בן אדם משום שגם לי יש רגשות". בשעת החינוך הבאה נכנסה היועצת לכיתה והעבירה שם פעילות על קבלת השונה בכל מיני תחומים - בתחום הדתי, החברתי, התרבותי ועוד. היא גם הדגישה כמה חשוב לשפוט כל אדם רק על סמך מעשיו הוא ולא על סמך מעשיהם של בני משפחתו, משום שכל אחד אחראי למעשיו ולא למעשי האחר. היועצת שאלה את התלמידים איך היו הם מרגישים אילו עבר מי מבני משפחתם עברה והם היו נשפטים בגינה. כעת הצביע אחד התלמידים ואמר שהוא יודע מדוע בחרה היועצת לעשות להם את הפעילות הזאת - בגלל אמינה. היועצת אישרה את דבריו. היא הוציאה את ספר הקוראן וביקשה מן התלמיד לקרוא בקול את פסוק 139 מסורת הפרה: "ואף כי לנו מעשינו ולכם מעשיכם". לאחר השיעור ניגשו תלמידים רבים אל אמינה וביקשו את סליחתה. אחדים מהם הזמינו אותה אל ביתם זו הפעם הראשונה מזה זמן רב. הסבר: פעמים רבות אנו נוטים לשפוט אדם על פי בני משפחתו. למשל, כשהורים רוצים לחתן את בנם או בתם הם לעתים יעמלו קשות כדי לברר פרטים על משפחת החתן או הכלה העתידיים. מקובלת ההנחה שמי שבא מבית טוב גדולים סיכוייו להיות אדם טוב ממי שבא מבית שאינו טוב. ואולם הקוראן וגם ההיגיון מזהירים אותנו מפני הכללת יתר שעושה עוול לאדם. יש להשתדל לשפוט אדם על פי מעשיו ולא על פי מעשי בני משפחתו. כך אנו יכולים להתרשם שאדם מסוים הוא חיובי אף שאחדים מבני משפחתו ידועים במעשיהם הרעים. כזה הוא המקרה של אמינה ושל ילדים רבים כמותה הסובלים משום שמישהו במשפחתם נהג שלא כשורה. אם נשפוט את האדם לפי מעשיו הוא נעודד אותו לחוש שהוא אחראי לגורלו. אם שמי הטוב אינו בידי אלא בידי בן משפחתי מדוע שאתאמץ בכלל בחיי?! הרי כבר שמו עלי תווית שלילית, סיפרו לי שאני דומה לבני משפחתי ולא הותירו לי בררה אלא להיות כמותם. ואולם אם אני בלבד אחראי לשמי ולגורלי כדאי לי להתנהג כראוי. כזה הוא הקוראן, שמעודד את האדם לקבל אחריות למעשיו, ואת האחר לשפוט אדם רק על פי מעשיו. |