| האם מוטלת על חבר החובה לומר את האמת גם אם היא כואבת? |
| פרק 7 |
|
قُلْنَا اهْبِطُواْ مِنْهَا جَمِيعاً فَإِمَّا يَأْتِيَنَّكُم مِّنِّي هُدًى فَمَن تَبِعَ هُدَايَ فَلاَ خَوْفٌ عَلَيْهِمْ وَلاَ هُمْ يَحْزَنُونَ (سورۃ البقرة, آيۃ 38) אמרנו, רדו מכאן יחדיו, ואולם אם תזכו לקבל מאתי הדרכה אל דרך הישר, הן כל ההולך בדרכי הישרה, לא ייפול עליו פחד ולא יצטער (סורת הפרה, פסוק 38).
אחמד וסאמי הם קרובי משפחה וגם חברים טובים מאוד. הם תמיד עושים הכול יחד. גם לטיול השנתי של בית-הספר התכוננו יחד. אחמד הכין את הכול - בגדים, משקפיים, אולר, ממתקים ועוד, וגם סאמי עבר על הרשימה ובדק אם לא שכח כלום. לאחר מכן התקשר סאמי לאחמד לבדוק שהוא לא שכח דבר.
הסבר: כולנו יודעים כמה קשה לפעמים לא רק לילדים, אלא גם למבוגרים, לומר את האמת. למשל, כשמישהו עד למעשה פשע ייתכן שלא יספר מתוך חשש שהפושעים יתנכלו לו ואיש לא יגן עליו. ואכן, במקרים רבים אנשים אינם מספרים דברים מתוך פחד והחברה כולה היא שמפסידה. אנו מעוניינים לעודד ילדים ומבוגרים לספר ולא לפחד ועלינו לעשות ככל האפשר להבטיח להם את מרב ההגנה, אחרת יחששו לספר. במקרה שלנו, אם סאמי לא יספר את האמת על אחמד מפני שהוא מפחד מאחמד ומשפחתו, הוא יישאר תלוי באחמד ויהיה "שפוט" שלו. אנו רוצים לעודד אנשים להיות תלויים באמת ולא באנשים. ועל כן הפסוק המתאים מן הקוראן שאותו הקריאה המורה לסאמי עשוי לקדם מטרה זו במידה ניכרת. |