ראשי קוראנט פרק 6 מה נאמר למי שקופץ את ידו ולא תורם לזולת?
מה נאמר למי שקופץ את ידו ולא תורם לזולת?
פרק 6

إِنَّ هَذَا لَرِزْقُنَا مَا لَهُ مِن نَّفَادٍ (سورۃ ص, آية 54)

וזו הפרנסה אשר נשלח. היא לא תאזל (סורת צ., פסוק 54).

 

סמיר הוא הורה צעיר לשתי בנות. הבכורה לומדת בכיתה א' והצעירה בגן. הוא נוהג לפקוד מפעם לפעם את בית-הספר ואת הגן ולשאול על בנותיו, מתעניין במה שעובר עליהן ומקשיב לעצותיהן של המורה והגננת.

 

יום אחד הוזמן סמיר לאספת הורים בגן של בתו הצעירה. הוא התייצב ראשון מבין כל ההורים. במהלך הפגישה הסבירה הגננת שיש קשיי תקציב ניכרים ואין באפשרותה לקנות צעצועים ומשחקים חדשים לילדי הגן. על כן היא מבקשת מן ההורים לתרום, כל אחד לפי יכולתו. היא ביקשה שלושה הורים מתנדבים שיעזרו לה באיסוף התרומות ובקניות. סמיר התנדב מיד וכדי להוכיח את נכונותו לעזרה ולתרומה מיהר להכריז על תרומתו הנכבדה לילדי הגן.

לאחר כשבוע הוזמן סמיר לפגישה בכיתתה של בתו הבכורה. המורה ביקשה מן ההורים לתרום לחדר המחשב שהם רוצים להקים. סמיר לא היסס גם הפעם והיה הראשון שהתנדב לתרום. לפני שהתפזרו כולם פנה אחד ההורים אל סמיר ואמר לו: "ראיתי אותך בפגישה בגן, בני לומד שם, והיום הגעתי לכאן משום שבתי לומדת בכיתה הזאת. אני יודע שאתה אדם עובד ולא איש עשיר, איך אתה תורם סכומים כאלה בלי לחשוב? בבתי-הספר ובגנים תמיד חסר כסף ואתה לא חייב להיענות לבקשות תמיד. חשוב פעמיים לפני שאתה תורם. ואם אתה כבר תורם, תן סכום קטן, הרי אוספים מכולם...".

סמיר הופתע. הוא הכיר את האיש מכפרו, איש עסקים אמיד. הוא הביט בו ולא האמין. אחר כך השיב: "אני תורם למען הילדים שלי וגם למען הילדים שלך. חשוב לי שהם יקבלו הכול, ואם אני ואתה לא ניתן לילדינו מי ייתן להם? ותאמין לי שהתרומה הסמלית שאנו נותנים לא תרושש אותנו. אתה מכיר את פסוק 54 מסורת צ.: 'וזו הפרנסה אשר נשלח. היא לא תאזל'". האיש הקשיב לדברי סמיר בשתיקה ואחר פנה לדרכו.

לאחר כחודש הוזמנו ההורים לעוד פגישה בגן. סמיר הקדים לבוא אבל הפעם הוא לא היה הראשון. היה שם האיש האמיד שאתו שוחח בפגישה הקודמת בבית-הספר. סמיר הביט סביבו וראה שבגן יש ציוד חדש והילדים משחקים בו בהנאה ובשמחה. לאחר מכן הגיעו כל ההורים והגננת פתחה והסבירה כמה תרומות היו ומה נקנה בכסף. לבסוף ציינה הגננת את שם האיש האמיד בגין תרומתו הנדיבה. לפני שהתפזרו כולם ניגש אותו האיש אל סמיר ואמר לו: "גם לך מגיעה תודה, אתה תרמת לי הרבה, ואני תורם ממה שתרמת לי". סמיר השיב לו, "וזו הפרנסה אשר נשלח. היא לא תאזל", חייך והמשיך לדרכו.

הסבר: סמיר הוא אב שמשקיע בגידול בנותיו ובטיפוחן ועל כך מגיעה לו הברכה. הוא מתעניין במה שקורה להן בגן ובבית-ספר, הוא מעורב ופעיל בחייהן, ובנותיו מרוויחות הרבה מאבא שכמותו. וחוץ מזה, הוא גם מוכן לתרום מזמנו ומכספו לטובת הכלל. לא רק שהוא עוזר בכך לשאר ילדי הגן ובית-הספר, אלא שבנותיו מרוויחות בפעם השנייה. גם הן לומדות לתת לאחר ולא רק לדאוג לעצמן, גם הן ילמדו שמה שאתה נותן לאחר בסופו של דבר חוזר אליך, גם בהרגשה טובה וגם בעוד דרכים עקיפות. כזו היא הנתינה. מהיכן שואב סמיר את הכוחות שיש לו לתת לאחרים ללא חשש? דומה שמנחה אותו הפסוק הקוראני החשוב שכשהוא עושה מעשה טוב אלוהים ידאג לו. יפה נהג סמיר שהודרך על ידי פסוק זה ולימד אותו לאיש האמיד.