Quranet - a bridge between the Islam and the West

وَكَمْ أَهْلَكْنَا مِن قَرْيَةٍ بَطِرَتْ مَعِيشَتَهَا فَتِلْكَ مَسَاكِنُهُمْ لَمْ تُسْكَن مِّن بَعْدِهِمْ إِلَّا قَلِيلاً وَكُنَّا نَحْنُ الْوَارِثِينَ (سورۃ القصص, آية 58)

מה רבות הערים אשר השמדנו, אשר בניהן היו מדושני עונג בשפע מחייתם, והנה שרידי משכנותיהם: כמעט ואין בהם יושב אחרי כלותם, והם היו לנו לירושה (סורת סיפור המעשה, פסוק 58).

אחמד, תלמיד כיתה ד', מתגאה דרך קבע בפני בני כיתתו בכך שיש לו כל מיני דברים יקרים שקונה לו אביו. "אבא שלי עשיר", הוא אומר להם ומראה להם את בגדיו החדשים ואת נעליו המבריקות. "יש לנו בית מדהים, לא כמו הבתים שלכם", הוא מוסיף. לאחרונה החל לומר שהוא יכול לעשות בכיתה ככל העולה על רוחו ושהוא טוב משאר התלמידים. יום אחד שמעה אותו המחנכת צוחק על אחד הילדים שאביו עובד עבודה פיזית קשה ואומר לו, "תראה את אבא שלי, יש לו משרד מפואר והוא נותן לי כל שבוע מאה שקל כדי שאקנה מה שאני רוצה. למה אבא שלך לא כמו אבא שלי?" אז הזמינה המחנכת את אחמד לשיחה. היא פתחה את ספר הקוראן והקריאה לו את פסוק 58 מסורת סיפור המעשה: "מה רבות הערים אשר השמדנו, אשר בניהן היו מדושני עונג בשפע מחייתם, והנה שרידי משכנותיהם: כמעט ואין בהם יושב אחרי כלותם, והם היו לנו לירושה". היא הסבירה לאחמד שגם הוא מדושן עונג ואלוהים אם רק ירצה יכול לקחת את כל אשר לו ולתת לחברו כפי שכבר עשה בעבר. כששמע זאת אחמד הוא נבהל מאוד והחל לבכות. המורה הרגיעה אותו והסבירה לו שהוא לא ידע ולכן אלוהים יסלח לו. אבל עכשיו, אחרי שהסבירה לו, עליו לשנות את התנהגותו. ואכן, מאותו היום הפסיק אחמד להתרברב בפני חבריו וגם החל לבוא אל בית-הספר בבגדים צנועים יותר.