| מה דעתו של אלוהים על הרברבן? |
| פרק 6 |
|
وَاعْبُدُواْ اللّهَ وَلاَ تُشْرِكُواْ بِهِ شَيْئًا وَبِالْوَالِدَيْنِ إِحْسَانًا وَبِذِي الْقُرْبَى وَالْيَتَامَى وَالْمَسَاكِينِ وَالْجَارِ ذِي الْقُرْبَى وَالْجَارِ الْجُنُبِ وَالصَّاحِبِ بِالجَنبِ وَابْنِ السَّبِيلِ وَمَا مَلَكَتْ أَيْمَانُكُمْ إِنَّ اللّهَ لاَ يُحِبُّ مَن كَانَ مُخْتَالاً فَخُورًا (سورۃ النساء, آيۃ 36) עבדו את אלוהים ואל תצרפו לו כל שותף, וגמלו חסד עם אביכם ועם אמכם ועם קרובי משפחתכם ועם היתומים והנזקקים ועם השכן קרוב המשפחה ועם השכן הזר ועם הרע אשר לצדכם ועם הלך בדרכים ועם העבדים אשר בעלותכם. אלוהים אינו אוהב את היהיר והרברבן (סורת הנשים, פסוק 36).
ג'מילה, תלמידת כיתה ט', היא נערה יפה מאוד. המורים והתלמידים תמיד אומרים שיש לה יופי מיוחד. אביה הוא אחד המורים המלמדים בבית-הספר. בכיתתה לומדת גם סוכיינה, נערה שמנה ולא מטופחת אבל חכמה ומנומסת מאוד. באחד הימים ביקשה המורה לספורט מן התלמידות להתחלק לשתי קבוצות כדי שיתחרו ביניהן במשחקי כדור. כשפנתה סוכיינה אל קבוצתה של ג'מילה ורצתה להצטרף אמרה לה ג'מילה: "תלכי לקבוצה השנייה. אתך רק נפסיד. את שמנה ואת בכלל לא בכושר". סוכיינה לא היססה והשיבה: "מי את בכלל?" ג'מילה השיבה: "אני יותר יפה ממך ואבי מורה בבית-הספר. אז תיזהרי לך!"
הסבר: מבוגרים רבים אוהבים להשוויץ ובוודאי כך גם ילדים רבים. כשהאחד משוויץ ומספר לכולם כמה הוא טוב הוא בעצם אומר לאחרים כמה הם פחות טובים ממנו, ועל כן הוא עלול לפגוע בהם. נהוג לומר שמי שבאמת טוב לא צריך להשוויץ משום שכולם יודעים זאת. ומי שמשוויץ, לעתים קרובות הדבר דווקא מעיד על היעדר ביטחון עצמי ולא על הימצאותו שאם לא כן, לשם מה עליו להשוויץ?! הקוראן מחנך את האנשים להיות צנועים, להתחשב באחר ולא לפגוע בו. הקוראן אומר לג'מילה: "קיבלת במתנה מאלוהים את היופי שלך אבל אלוהים יכול גם לתת לאחרים כל מיני מתנות וגם לקחת ממך מתנה זו, וממליץ לה להיות צנועה ולא לפגוע בחברותיה. ואכן, אין כקוראן המחנך לצניעות והתחשבות באחר ולעתים די בציטוט של פסוק אחד כדי לעזור לילד לרסן את עצמו ולשוב ולהיות צנוע. |