ראשי קוראנט פרק 5 האם מוטלת על ההורה החובה ללמד את ילדו להגן על עצמו?
האם מוטלת על ההורה החובה ללמד את ילדו להגן על עצמו?
פרק 5

أُذِنَ لِلَّذِينَ يُقَاتَلُونَ بِأَنَّهُمْ ظُلِمُوا وَإِنَّ اللَّهَ عَلَى نَصْرِهِمْ لَقَدِيرٌ (سورۃ الحج, آية 39)

(למאמינים) אשר יוצאים עליהם למלחמה ניתנת בזאת רשות (להשיב מלחמה), כי נגרם להם עוול. אלוהים יכול יוכל לחוש לעזרתם (סורת העלייה לרגל, פסוק 39).

 

כּמיל הוא ילד קטן מתוק שכל בוקר הולך אל הגן כשהוא נושא על גבו את תיקו. אביו הוא נגר ואמו אחות מוסמכת והוא בן יחיד. שני ההורים שותפים לחינוכו של כּמיל ומעניקים לו את כל האהבה שבלבם. הם לימדו אותו לבקש דברים בנימוס ולשחק עם הילדים בלי להשתמש באלימות. כך גדל כּמיל כילד רגוע שמשחק בשקט וכולם נהנים לשחק אתו.

 

לאחרונה הבחינה אמו של כּמיל בענן של כאב בעיני ילדהּ. מילד שהיה קם מוקדם בבוקר וממתין בקוצר רוח לאבא ליד הדלת כדי שייקח אותו לגן הוא נעשה ילד עצלן שאינו רוצה לקום מהמיטה. בבקרים הוא בוכה ומבקש שישאירו אותו בבית אבל ההורים אינם מסכימים ושולחים אותו לגן.
הילדים בגן הכו את כּמיל והוא לא יכול להשיב להם כגמולם, משום שמעולם לא ניסה זאת. הוא החל לפחד מן הבנים והם הלמו בו כבשק אִגרוּף והפכו אותו לקורבן. הגננת לא הבחינה בכך משום שאת המכות הוא קיבל בחצר או בדרך חזרה הביתה. כּמיל מעולם לא התלונן בפני הוריו על אותם ילדים שמציקים לו.

כשראה כּמיל שבקשותיו להישאר בבית לא נענות הוא החל לבכות ולהתלונן בבקרים שיש לו כאבי בטן חזקים והוא אינו יכול לקום מהמיטה. אמו, ששבה מעבודתה לאחר משמרת לילה קשה בבית-החולים, ויתרה על שעות שינה ומיהרה אל הרופא, ילדה הקטן חולה... הרופא ערך בדיקות רבות ובסופן דיווח להורים שכּמיל בריא לגמרי ואין לו שום בעיה רפואית. אבל כאבי הבטן חוזרים בכל בוקר...
בעצת הרופא נלקח כּמיל אל פסיכולוג, וזה שוחח אתו ארוכות. לאחר מכן סיפר הפסיכולוג להורים המודאגים שכאבי הבטן של כּמיל אינם אמתיים. הוא מעמיד פנים כדי שלא ללכת לגן. "הילדים בגן מכים אותו והוא אינו יודע להחזיר", הסביר להורים. "הוא ילד טוב ועדין אבל צריך ללמד אותו להגן על עצמו. אתם ודאי מכירים את פסוק 39 מסורת העלייה לרגל: '(למאמינים) אשר יוצאים עליהם למלחמה ניתנת בזאת רשות (להשיב מלחמה), כי נגרם להם עוול. אלוהים יכול יוכל לחוש לעזרתם'".
ההורים שואלים זה את זה היכן טעו. האם בכך שלימדו אותו שלא להיות אלים?! לפתור כל בעיה בדיבור?! למה לא סיפרו לו שיש אנשים שונים ממנו, מכים ואלימים?! עכשיו הם שומעים את עצמם אומרים לכּמיל, "אם מישהו מכה אותך, תצעק עליו, תאמר לו 'לא!' ואם זה לא עוזר תכה אותו בחזרה! אתה מכיר את הפסוק מן הקוראן..."

למחרת, הגיע כּמיל אל הגן, ישב כהרגלו בשקט והתחיל לשחק באחד המשחקים. ואז ניסה אחד הילדים לקחת ממנו את המשחק בכוח. כּמיל צעק "די!". הילד לא נרתע והוסיף מכה לכּמיל. ואז מצא כּמיל את עצמו הודף את הילד בכוח וצועק עליו. הילד הסתכל בתדהמה כלא מאמין. האם זהו כּמיל שהוא מכיר? הילד התרחק ונעלם.

כּמיל לא האמין שהוא הצליח לגרש את הילד. ואז נזכר במילותיו של הפסיכולוג, "(למאמינים) אשר יוצאים עליהם למלחמה ניתנת בזאת רשות (להשיב מלחמה), כי נגרם להם עוול. אלוהים יכול יוכל לחוש לעזרתם", וחייך.

הסבר: הבעיה של כּמיל נוגעת לילדים רבים בגנים ובבתי-הספר הסובלים מאלימות המופנית כלפיהם ולא יודעים מה לעשות. כּמיל לא סיפר לאיש על מצוקתו. חבל. אבל מדוע בעצם לא סיפר? הרי אילו סיפר היה יכול להיחסך ממנו סבל רב. אולי חשב שיאשימו אותו במריבות ובמכות. אולי חשב שלא יאמינו לו, אולי חשב שהילדים המכים יתנכלו לו יותר אם יספר. ואולי כל אלה גם יחד. יפה נהג הפסיכולוג שצייד את ההורים בפסוק הקוראני החשוב שמלמד אותנו שזכותנו, אם לא חובתנו, להגן על עצמנו. במצבים רבים אם הפרט לא מגן על עצמו איש לא יעשה זאת במקומו. על כן יש מקום ללמד את ילדינו להגן על עצמם.