| האם חייבים ההורים לפנות לעצמם זמן כדי להיות עם ילדיהם? |
| פרק 5 |
|
إِنَّ رَبَّكُمُ اللّهُ الَّذِي خَلَقَ السَّمَاوَاتِ وَالأَرْضَ فِي سِتَّةِ أَيَّامٍ ثُمَّ اسْتَوَى عَلَى الْعَرْشِ يُدَبِّرُ الأَمْرَ مَا مِن شَفِيعٍ إِلاَّ مِن بَعْدِ إِذْنِهِ ذَلِكُمُ اللّهُ رَبُّكُمْ فَاعْبُدُوهُ أَفَلاَ تَذَكَّرُونَ (سورۃ يونس, آيۃ 3) ריבונכם הוא אלוהים אשר ברא את השמים ואת הארץ בשישה ימים, אחר ישב בגאון על הכס בכוונו את מהלך הדברים. לא יקום מליץ יושר בלא רשותו. זהו אלוהיכם וריבונכם, על כן עבדוהו. האם לא תיזכרו? (סורת יונה, פסוק 3).
סוהא, תלמידת כיתה ו', הרבתה להיעדר מבית-הספר ברבעון האחרון וציוניה ירדו בכל מקצועות. למחנכת, שהזמינה אותה לשיחה, התברר שהוריה של סוהא עובדים שעות רבות ועל סוהא מוטלת האחריות לטפל באחיה ובבית. עליה לשמור על שלושת אחיה הקטנים ולדאוג לסדר ולניקיון בבית במשך כל היום. סוהא סיפרה בעצב איך היא עובדת קשה כל היום וכשאמה מגיעה הביתה היא תמיד לא מרוצה מעבודתה, ואביה עוד מוסיף שהיא לא טיפלה כראוי באחיה הקטן. המחנכת הציעה לסוהא שהיא תשוחח עם ההורים. סוהא השיבה שזה אולי רעיון טוב משום שכשהיא מנסה לשוחח אִתם הם תמיד עייפים ועונים לה שלא עכשיו אלא אחר כך.
המחנכת הזמינה את ההורים. היא הסבירה להם שעליהם להתייחס יותר אל סוהא ואל שאר הילדים כי הם חשים בודדים וחסרה להם התייחסות של הורה. אבל בעיקר הסבירה להם המחנכת שהטיפול בילדים הוא באחריות ההורים ולא באחריות הילדים, גם לא באחריות הבת הבכורה. סוהא היא רק ילדה, חזרה ואמרה המחנכת, יש לה החיים שלה. היא עדיין לא בשלה להיות אמא. היא חייבת לפתח את אישיותה ולשחק עם חברותיה. זה מה שנכון לעשות בגילה. וכמובן, לבוא אל בית-הספר, אין דבר חשוב מזה לעתידה של סוהא. "תראו", אמרה להם המחנכת, "כולנו צריכים לעתים מנוחה. סוהא מעבודתה הקשה ואתם, כהורים, גם צריכים לפנות לכם זמן להיות עם הילדים. גם אלוהים נזקק למנוחה. אתם מכירים את פסוק 3 מסורת יונה: 'ריבונכם הוא אלוהים אשר ברא את השמים ואת הארץ בשישה ימים, אחר ישב בגאון על הכס בכוונו את מהלך הדברים'. מדוע אלוהים ציווה עלינו יום מנוחה בשבוע? בדיוק בגלל הסיבה הזאת: כדי שיהיה לכם זמן להקשיב לסוהא ולשאר ילדיכם, לשחק אִתם וליהנות בחברתם. זה כל כך חשוב להתפתחותם ועל כן כך ציווה אלוהים". הסבר: קשה להגזים בחשיבות הצורך של הורים לפנות לעצמם זמן כדי להיות עם ילדיהם. יש אבות שמתייחסים אל ילדיהם רק משגדלו קצת. יש הורים שמתייחסים לבנים יותר מאשר לבנות ויש הורים שלא מתייחסים אל ילדיהם כלל. ילדים רבים יספרו לכם שהם לא יכולים לשוחח עם הוריהם על מחשבותיהם ועל דברים רבים שמטרידים אותם. חבל, חבל מאוד. משום שהילד מפסיד אבל גם ההורה מפסיד. ההורה מפסיד את החוויה של שותפות בתהליך הגדילה של ילדו. הורים רבים עובדים קשה ושקועים בבעיות היומיום ומתקשים לשכוח לרגע מכל צרותיהם ולהתפנות אל ילדיהם. והנה בא הקוראן ומצווה עלינו בשם אלוהים לעשות כאלוהים, לקחת לנו יום אחד בשבוע שבו ננוח מכל עבודה ונתפנה להיות עם המשפחה. הרי השנים עוברות ומי שמפסיד את ילדיו בשנים היקרות האלה שבהן מתעצבת אישיותם ועולמם יצטער על כך בעתיד. יפה נהגה המחנכת שמצאה את הפסוק המתאים מן הקוראן המצווה על ההורים לפנות זמן איכות להם ולילדיהם. |