| מהי הנוסחה להורה האידאלי ולמורה האידאלי? |
| פרק 5 |
|
لَقَدْ جَاءكُمْ رَسُولٌ مِّنْ أَنفُسِكُمْ عَزِيزٌ عَلَيْهِ مَا عَنِتُّمْ حَرِيصٌ عَلَيْكُم بِالْمُؤْمِنِينَ رَؤُوفٌ رَّحِيمٌ (سورۃ التوبة, آيۃ 128) הופיע ביניכם נביא בשר מבשרכם, אשר אשמתכם מעיקה על נפשו, והוא נחוש עמכם ונוהג עם המאמינים בחמלה וברחמים (סורת ההצהרה, פסוק 128).
המורה מרים מלמדת בכיתה ו'. היא אמנם לא בחורה נאה אבל מקובלת על תלמידיה ותמיד מנסה להעניק להם כמיטב יכולתה. עם תום הלימודים היא נשארת עם הילדים המתקשים כדי לעזור להם בשיעורי הבית, וכל זאת על חשבון זמנה הפרטי. יום אחד היא נכנסה לכיתה ושמעה את הילדים, בנים ובנות, לועגים לה ואומרים דברים שליליים בנוגע לאישיותה. כשנכנסה לכיתה השתתקו התלמידים.
הסבר: פסוק קוראני יקר זה מדבר על הקִרבה והאהבה ששוררות בין דמות הסמכות לכפופים לה. בין הנביא לעם, בין ההורה לילד ובין המורה לתלמיד. התלמידים של מרים הם בשר מבשרה ואשמתם וכאבם כאילו שלה הם. והיא נוהגת בילדים בתקיפות ונחישות אבל גם ברחמים. מה צריך עוד? האמת היא שהקוראן מספר לנו במשפט חשוב זה מהו מודל ההורות האידאלי. לא הורה קר ומרוחק, לא הורה שליט ורודן, אלא הורה קרוב וחם שמרגיש את הילד, יודע לנהוג בו בתקיפות כשצריך ובעיקר חש חמלה ורחמים כלפיו. דורות של קדמה, מודרניות ומערביות עדיין לא הצליחו להגיע לרמתו הפשוטה והיפה של פסוק זה. |