| מה נאמר לילד שאביו מדיח אותו למעשים אסורים? |
| פרק 5 |
|
وَمَا كَانَ اسْتِغْفَارُ إِبْرَاهِيمَ لِأَبِيهِ إِلاَّ عَن مَّوْعِدَةٍ وَعَدَهَا إِيَّاهُ فَلَمَّا تَبَيَّنَ لَهُ أَنَّهُ عَدُوٌّ لِلّهِ تَبَرَّأَ مِنْهُ إِنَّ إِبْرَاهِيمَ لأوَّاهٌ حَلِيمٌ (سورۃ التوبة, آيۃ 114) המחילה שביקש אברהם לאביו לא היתה אלא בשל הבטחה שהבטיח לו, ואולם כאשר התברר לו כי אויב הוא לאלוהים, הודיע כי אינו מחויב לו עוד. אברהם היה מכה על חטא ושקול דעת (סורת ההצהרה, פסוק 114).
וליד בן החמש-עשרה הוא הבן הבכור במשפחה ובה חמישה ילדים. הוא מתוסכל מאוד משום שאביו יושב כל היום בבית, לא עובד וחי מהבטחת הכנסה. מצרכים בסיסיים חסרים בבית אבל אמו של וליד סובלת בשקט. היא חוששת להתלונן בפני בעלה שמא יצרח ויטען שהיא בזבזנית. וליד מנסה לעזור ככל יכולתו. בחופשות הקיץ הוא עובד בעבודות מזדמנות בחקלאות ואת מעט המשכורת שהוא מקבל הוא נותן לאמו. ואז היא בוכה חרש ולווליד כואב שאינו יכול לעזור יותר. יום אחד החליט וליד שהגיע הזמן לדבר עם אביו.
הסבר: הקוראן מלמד אותנו לכבד את הורינו אבל לא בכל מקרה ולא בכל מחיר. כמה קשה לווליד. הוא היה רוצה שיהיה לו אבא טוב וחזק שדואג למשפחה ומפרנס אותה ושהוא, וליד, יוכל להיות גאה בו. והנה הוא, הבן הבכור, צריך להתנהג ביתר בגרות מאביו. הוא עושה ככל יכולתו לדאוג לפרנסת המשפחה וצריך לעמוד מול הצעותיו של אביו שיגנוב ולסרב להן. וליד חייב להיות הוא עצמו ואבא שלו גם יחד. כלומר, הוא חייב להתנהג כגדול ואחראי אף שהוא עדיין נער. לצערנו, נערים רבים נמצאים במצב שעליהם להיות ההורים של עצמם משום שאין להם הורה או הורים מיטיבים. וליד מבין שנאמנותו לאלוהים גדולה מנאמנותו לאביו, כך נהג גם אברהם. ייתכן שאמו עוזרת לו ותומכת בו. שאם לא כן, עלול להיות קשה מדי לעמוד מול האב. אבל התנהגותו האמיצה של וליד היא דוגמה לנערים רבים שהוריהם עושים מעשים אסורים, עוברים על החוק באופנים שונים, ומעודדים אותם להצטרף אליהם. לעתים ההורה השני טוב יותר או שיש קרוב משפחה שעשוי לעזור לנער או לנערה אבל לצערנו לא תמיד זה המצב. אכן, הקוראן הוא חברו הנאמן של וליד. |