| האם הורים שמזניחים את ילדם פוגעים בעצמם? |
| פרק 5 |
|
وَقَطَّعْنَاهُمُ اثْنَتَيْ عَشْرَةَ أَسْبَاطاً أُمَماً وَأَوْحَيْنَا إِلَى مُوسَى إِذِ اسْتَسْقَاهُ قَوْمُهُ أَنِ اضْرِب بِّعَصَاكَ الْحَجَرَ فَانبَجَسَتْ مِنْهُ اثْنَتَا عَشْرَةَ عَيْناً قَدْ عَلِمَ كُلُّ أُنَاسٍ مَّشْرَبَهُمْ وَظَلَّلْنَا عَلَيْهِمُ الْغَمَامَ وَأَنزَلْنَا عَلَيْهِمُ الْمَنَّ وَالسَّلْوَى كُلُواْ مِن طَيِّبَاتِ مَا رَزَقْنَاكُمْ وَمَا ظَلَمُونَا وَلَـكِن كَانُواْ أَنفُسَهُمْ يَظْلِمُونَ (سورۃ الاعراف, آية 160) הפרדנו אותם לשנים-עשר שבטים, אומות, וכאשר ביקשו בני עמו של משה כי ישקם, הורינו לו לאמור, הכה במטך בסלע. אז בקעו מתוכו שנים-עשר מעיינות, וכל שבט ידע את המקום אשר ממנו ישתה. הצלנו עליהם בענן והורדנו אליהם ממרומים את המן והשלו - אכלו מן הדברים הטובים אשר שלחנו לפרנסתכם. הם לא גרמו לנו עוול, כי אם לעצמם גרמו עוול (סורת ממרום החומה, פסוק 160).
יוּסף, תלמיד בכיתה ד', הוא ילד פרוע בעל בעיות משמעת רבות. הוא צריך לקחת ריטלין כדי שיירגע ויוכל להתרכז ולהקשיב. ואולם הוריו לא מקפידים על כך שייטול את התרופה לפני שהוא יוצא לבית-הספר. על כן, כשהוא מתעייף קצת, לאחר השעה שתים-עשרה, הוא מתחיל להשתולל ולהרביץ לילדים בכיתה. המחנכת היא מורה חדשה ואין לה ניסיון בטיפול בילדים כאלה. היא שולחת אותו אפוא לספרייה. שם יוּסף ממשיך לנהוג באלימות ומפריע לילדים. הספרנית ביקשה מן המחנכת שלא תשלח לשם שוב את יוּסף. בצר לה פנתה המחנכת אל היועצת כדי שתטפל ביוּסף והפרעותיו. היועצת הזמינה את הוריו של יוּסף לשיחה. היא פרשה לפניהם את תוכניתה לשיפור התנהגותו של יוּסף שתעזור לו להשתלב כילד רגיל בכיתה. "אבל ראשית דבר, עליכם לקבל אחריות על ילדכם", אמרה להורים. "אם אתם לא תקבלו עליו אחריות איש לא יעשה זאת במקומכם". וכדי להדגיש את המסר אמרה להורים: "הם לא גרמו לנו עוול, כי אם לעצמם גרמו עוול". והוסיפה, "בכך שאתם לא מקבלים אחריות על התנהגותו של יוּסף אתם פוגעים בראש ובראשונה בעצמכם משום שהוא הילד שלכם. נכון, גם בית-הספר סובל, אבל קודם כול אתם". ההורים הבטיחו בשלב הראשון להקפיד שבנם ייטול בבוקר את התרופה ובהמשך לשתף פעולה עם היועצת בתוכנית שעשויה לקדם את בנם.
הסבר: הורים רבים נוהגים להאשים בבעיות של ילדיהם את בית-הספר ואת המורים ולא את עצמם. ברור שלקבל אחריות אישית קשה יותר מאשר להאשים את האחר. אבל יש בכך יותר תועלת. כל עוד לא יבינו ההורים שאחריותם לדאוג לבנם ובמקרה זה להקפיד שייטול תרופות הוא לא ישתפר, והם, והוא כמובן, ישלמו את המחיר. ישנם הורים שמביאים את ילדם לגן או לבית-הספר מתוך תקווה שיתקנו אותו ויעשו בו את כל מה שהחסירו הוריו. להורים דמיונות רבים ושונים אולם אין תחליף לקבלת אחריות אמתית. על הוריו של יוּסף לשתף פעולה באופן מלא עם המחנכת והיועצת ולהתעניין מה קורה עם בנם בבית-הספר. לא ייתכן שהוא ילך אל בית-הספר והם לא ידעו מה קורה אתו שם. הבעיות כידוע מתחילות בבית וההורים, בעזרת צוות בית-הספר, יכולים לקדם את הילד. על כן, הקשר הטוב והלא מאשים בין בית-הספר להורה חשוב כל כך לטובת כולם. יפה נהגה היועצת כשהזכירה להורים שראשית דבר הם פוגעים בעצמם ובבנם ועל כן כדאי להם לשתף פעולה עם צוות בית-הספר. |