| האם מותר לאב לנהוג בבני משפחתו בקמצנות? |
| פרק 5 |
|
لاَّ جُنَاحَ عَلَيْكُمْ إِن طَلَّقْتُمُ النِّسَاء مَا لَمْ تَمَسُّوهُنُّ أَوْ تَفْرِضُواْ لَهُنَّ فَرِيضَةً وَمَتِّعُوهُنَّ عَلَى الْمُوسِعِ قَدَرُهُ وَعَلَى الْمُقْتِرِ قَدْرُهُ مَتَاعًا بِالْمَعْرُوفِ حَقًّا عَلَى الْمُحْسِنِينَ (سورۃ البقرة, آيۃ 236) לא יהיה עוון עליכם אם תגרשו נשים בטרם תקרבו אליהן ובטרם תפסקו להן (מוהר). ואולם העניקו להן כדי צורכיהן - בעל האמצעים כמידת יכולתו, ודל האמצעים כמידת יכולתו - כדי צורכיהן כדת וכדין, כי זו חובת המטיבים (סורת הפרה, פסוק 236).
רימה היא אם לשלושה ילדים, היא מטפלת בהם ודואגת להם כמו כל האמהות בכל אשר יחפצו ולא חוסכת שום מאמץ למענם ולמען בעלה וביתה. לקראת סוף שנת הלימודים ביקש ממנה בנה סמיר הלומד בכיתה א' שתתלווה אליו לטיול השנתי של בית-הספר. זהו טיול שאליו יוצאים הורים ותלמידים גם יחד. רימה סירבה. זו הייתה הפעם הראשונה שהיא מאכזבת את בנה בדבר שכל כך חשוב לו. היא המציאה כל מיני תירוצים מדוע אינה יכולה להצטרף לטיול והבטיחה לבנה שבשנה הבאה תצטרף לטיול השנתי שלו. סמיר סיפר למחנכת שאמו לא תוכל להשתתף בטיול אבל לא ידע לומר את הסיבה. המחנכת הזמינה את האם לשיחה, אולם האם לא באה לפגישה. המחנכת התקשרה אל רימה כדי להבין מדוע אינה מצטרפת לטיול כשאר האמהות. לאם היו תירוצים רבים הנוגעים לכך שהיא עסוקה ובאותו יום יש לה דברים חשובים אחרים. המחנכת לא השתכנעה וביקשה לבקר את האם בביתה ולשוחח אִתה בארבע עיניים. מיד כשהגיעה אל הבית הבחינה המחנכת באיזה מצב חיה רימה. בבית היו חסרים דברים בסיסיים כמו מקרר ושולחן. רימה סיפרה למחנכת שאין לה כסף להצטרף לטיול, שלא לדבר על כסף לקניית בגדים ונעליים, כדי שתוכל להיראות בטיול כשאר האמהות. היא סיפרה למחנכת כמה היא מתביישת להופיע במראה עלוב מול ההורים והתלמידים. המחנכת הבינה שהעניין אינו נובע ממחסור בכסף, המשפחה אינה ענייה, אלא שבעלה נוהג בה ובמשפחה בקמצנות ושומר את כל הכסף לעצמו.
המחנכת פנתה אל השירות הפסיכולוגי כדי לקבל סיוע בפתרון הבעיה. אחת הדרכים שהציעו לה הייתה לשוחח עם האב ולהבהיר לו שכלכלת המשפחה הנה אחריותו האישית. לכל אדם יש חובות וזכויות ועל הגבר מוטלת החובה לפרנס את בני משפחתו ובמיוחד את אשתו כפי שכתוב בפסוק 236 בסורת הפרה: "העניקו להן [לנשים] כדי צורכיהן - בעל האמצעים כמידת יכולתו, ודל האמצעים כמידת יכולתו - כדי צורכיהן כדת וכדין, כי זו חובת המטיבים". עתה הזמינה המחנכת בביטחון את האב לשיחה ביודעה שיש לה מה לומר לו ויש לה על מה להסתמך. הסבר: מדוע מסרב האב לספק לבני משפחתו את צורכיהם אף על פי שיש באפשרותו לעשות זאת? איננו יודעים. ייתכן שאביו נהג כמותו והתעלל בו כפי שהוא מתעלל כעת בילדיו ובאשתו. ייתכן שיש לו חרדות למיניהן מכל הוצאה כספית פן לא יישאר לו משום שהוא עצמו גדל בעוני. וייתכן גם שהוא מתעלל בבני משפחתו בכל מיני אופנים. לקמצנות יכולות להיות סיבות רבות. ואולם לפני שננסה להבין את האב, מה עובר עליו ומדוע הוא מתנהג כפי שהוא מתנהג יש לדאוג לסמיר ולרימה. הפסוק המצוטט מן הקוראן מעמיד את האב במקומו ומחייב אותו לדאוג לצורכי משפחתו. רק כעת, לאחר שהבין את המוטל עליו במסגרת הציווי מן הקוראן, נוכל להתפנות ולשוחח אתו שיחה עמוקה, לנסות ולהבין את ילדותו ואת פשר קמצנותו וייתכן שנוכל לעזור לו להעניק למשפחתו בלב שלם ואף ליהנות מן הנתינה. |