| מה נאמר למי שמאמין בכל מיני שמועות מבלי לסמוך על עצמו? |
| פרק 4 |
|
وَكَذَلِكَ أَنزَلْنَاهُ حُكْماً عَرَبِيّاً وَلَئِنِ اتَّبَعْتَ أَهْوَاءهُم بَعْدَ مَا جَاءكَ مِنَ الْعِلْمِ مَا لَكَ مِنَ اللّهِ مِن وَلِيٍّ وَلاَ وَاقٍ (سورۃ الرعد, آية 37) כך הורדנוהו ממרומים: חוכמת משפט בלשון ערבית. אם תנהה אחר משוגות לבם לאחר כל הדעת שהוענקה לך, לא יקום לך מגן ולא שומר מפני אלוהים (סורת הרעם, פסוק 37).
מורה אחד הצליח להסית את מנהל בית-הספר נגד מורה אחר. הוא סיפר לו כל מיני סיפורים על המורה הזה שלא היו ולא נבראו, והמנהל החל להציק לאותו מורה, שהיה איש מקצוע מסור ומשקיע. עם הזמן גברו הצקותיו של המנהל למורה והוא ממש מירר את חייו. כששוב לא יכול המורה הטוב לסבול את ההצקות פנה אל המנהל ושאל אותו למה הוא מתייחס אליו כך אף על פי שהוא עושה את עבודתו בנאמנות ובמסירות. המנהל פרשׂ לפניו את כל הסיפורים ששמע על אודותיו מן המורה המסכסך. השיב לו המורה הטוב: "אתה, כבוד המנהל, אדם מלומד ובעל מעמד. איך אתה נגרר אחרי סיפורים כאלה אף שמעולם לא ראית אותי מתנהג באופן לא נאות?" אבל המנהל בשלו, מתעקש וממשיך להאמין בסיפורים ומסרב להשתכנע. ואז פנה אליו המורה הטוב ואמר לו שאלוהים יודע את האמת ומצפה ממנו שלא להיגרר אחר סיפורים כאלה, כפי שכתוב: "כך הורדנוהו ממרומים: חוכמת משפט בלשון ערבית. אם תנהה אחר משוגות לבם לאחר כל הדעת שהוענקה לך, לא יקום לך מגן ולא שומר מפני אלוהים".
הסבר: פעמים כה רבות מושפעים אנשים מסיפורים ואינם מנסים לברר את האמת. פעמים רבות עוד יותר מפיצים אנשים סיפורים שקריים על אחרים כדי לפגוע בהם. מפיץ סיפורי השווא ראוי לעונש חמור משום שהוא יכול להביא לידי פגיעה קשה ואפילו רצח של אדם (למשל כאשר הוא מפיץ שמועה על בחורה שמחללת את כבוד המשפחה). אבל גם מי ש"קונה" את הסיפורים האלה מבלי לבדוק את אמתותם ראוי לעונש משום שהוא נותן את ידו לפשע ומן הסתם ימשיך ויעביר את השמועות הלאה. יפה נהג המורה הטוב שהזכיר למנהל שהקוראן מצווה עלינו שלא לנהות אחר סיפורי שווא, משום שהאל העניק לנו חוכמה ועלינו להשתמש בה. ציווי זה חיוני כדי לקיים חברה בריאה ולא כזו השופעת שמועות וסיפורי מעשיות. |