ראשי קוראנט פרק 4 כיצד נחזיר למוטב ילד שגנב?
כיצד נחזיר למוטב ילד שגנב?
פרק 4

أَلَمْ يَعْلَمُواْ أَنَّ اللّهَ هُوَ يَقْبَلُ التَّوْبَةَ عَنْ عِبَادِهِ وَيَأْخُذُ الصَّدَقَاتِ وَأَنَّ اللّهَ هُوَ التَّوَّابُ الرَّحِيمُ (سورۃ التوبة, آيۃ 104)

האם אינם יודעים כי אלוהים מקבל אליו את עבדיו החוזרים בתשובה ומקבל את הצדקה, וכי אלוהים רוצה בתשובת עבדיו ורחום? (סורת ההצהרה, פסוק 104).

אמו של עאמר, תלמיד כיתה ה', שמה לב בשבוע האחרון שחל שינוי בהתנהגות של בנה. היא פנתה אל המחנך וביקשה ממנו שיבדוק אם משהו מפריע לעאמר בבית-הספר. היא סיפרה למחנך שעאמר מתנהג באופן מוזר. למשל, כשהוא שוכב במיטתו הוא מכסה את ראשו בשמיכה כאילו הוא מסתתר, הוא מסרב ללכת לבדו אל סבתו ועוד.

מחנך הכיתה הזמין את עאמר לשיחה, ומן השיחה הבין שעאמר היה שותף בגנבת הכסף המיועד לטיול השנתי מתיקו של התלמיד שאסף את הכסף. בשיחה נוספת גילה עאמר למחנך ששותפו לגנבה דורש ממנו לשמור את העניין בסוד אחרת יחטיף לו מכות. עכשיו עאמר ממש רועד בזמן השיחה. הוא מפחד שהמנהל יזרוק אותו מבית-הספר ואלוהים לא יסלח לו על המעשה משום שהורי התלמידים עבדו קשה כדי לתת לילדיהם כסף לטיול. המחנך הסביר לעאמר את הטעות שעשה. הוא הטיל עליו לבצע עבודות למיניהן לטובת הכלל בבית-הספר כדי לכפר על מעשיו. אבל המחנך גם הוסיף ואמר שאם אדם עושה טעות ומתחרט עליה, אלוהים סולח לו, כפי שכתוב בסורת ההצהרה, פסוק 104: "האם אינם יודעים כי אלוהים מקבל אליו את עבדיו החוזרים בתשובה ומקבל את הצדקה, וכי אלוהים רוצה בתשובת עבדיו ורחום?" עמאר הבין את חומרת מעשיו, ועם זאת חש הקלה משום שהבין שאלוהים יסלח לו.

הסבר: נושא העונש והסליחה דורש איזון. אנו רוצים שעאמר יבין את חומרת מעשיו אבל אם יפחד מאוד לא נשיג את מטרתנו. עאמר צריך להימנע מגנבה לא כתוצאה מפחד אלא כתוצאה מהבנה שהמעשה הזה פוגע באחר. אם עאמר לא יגנוב רק משום שהוא מפחד, ייתכן שברגע שיחשוב שאיש לא רואה אותו הוא ינסה לגנוב. על כן הפחד אינו מחנך טוב. ההבדל בין ילד שלא גונב כתוצאה מפחד ובין ילד שלא גונב משום שהוא לא מוכן לעשות מעשה כזה לאחר הוא גדול מאוד. הראשון מונע על ידי החוץ והשני מונע על ידי הפנים. אנו מעדיפים חינוך מופנם שהולך עם הילד לכל מקום ולא תלוי בסביבה, שעלולה להשתנות. לאחר שעאמר כבר גנב הוא צריך להיענש בעונש חינוכי. כלומר על התגובה להיות הולמת את המעשה ומתקנת אותו. למשל, עבודה למען הקהילה כדי לתקן את הנזק שעשה לקהילה או פיצוי כספי למי שגנב ממנו את כספו. חשוב שיהיה ברור הקשר בין מעשהו של עאמר ובין עונשו כדי שיקל על עאמר להפנים כללי התנהגות חדשים. חשוב לא פחות לתת לעאמר תקווה, כלומר סליחה שתאפשר לו לתקן את דרכיו. ללא סליחה ומחילה גם אין לעאמר סיבה לשפר את התנהגותו. וכאן מראה לנו הקוראן את גדולתו.