| האם תמיד אפשר לחזור בתשובה? |
| פרק 4 |
|
لاَّ الَّذِينَ تَابُواْ مِن بَعْدِ ذَلِكَ وَأَصْلَحُواْ فَإِنَّ الله غَفُورٌ رَّحِيمٌ (سورۃ آل عمران, آيۃ 89) אך לא כן החוזרים בתשובה לאחר מכן והמתקנים את דרכם. זאת כי אלוהים סולח ורחום (סורת בית עמרם, פסוק 89).
בִּלאל, תלמיד כיתה ט', חוזר כל יום הביתה, נכנס אל חדרו במהירות ונועל את הדלת. הוא מבלה את כל היום בחדר ולא נותן לאמו להיכנס. אומר לה שהחדר נקי ושהוא יסדר אותו. אמו החלה לחשוד שמשהו אינו כשורה. היא החליטה לבקר בבית-ספרו במפתיע ולשמוע איך הוא מתנהג בבית-הספר ומיהם חבריו. "היום בִּלאל לא בא אל בית-הספר ולאחרונה הוא נעדר לעתים קרובות", אמר לה המחנך. האם נבהלה. היא סיפרה למחנך שבִּלאל השתנה לאחרונה והוא מתנהג מוזר. המחנך אישר את דבריה ואמר שבכיתה, כשהוא כבר נכנס לשיעורים, הוא עצבני ורב עם שאר התלמידים. המחנך הזהיר אותו ובִּלאל הבטיח להשתפר אבל אין שינוי בהתנהגותו.
הוריו של בִּלאל החלו לעקוב אחריו וגילו שהוא מסתובב עם חבורת מתבגרים מן התיכון שנכנסים לבתים בכפר וגונבים חפצי זהב וכסף ומוכרים אותם. היו להם כל סוגי המפתחות וכן מכשירים המשמשים לפריצה. כשנכנסו לחדרו של בִּלאל בהיעדרו מצאו שם את המכשירים וכן רכוש גנוב. ההורים התלבטו אם לדווח למשטרה על בנם. האב קרא את בִּלאל לשיחה ופתח אותה במשפט: "אך לא כן החוזרים בתשובה לאחר מכן והמתקנים את דרכם. זאת כי אלוהים סולח ורחום". לא היה עליו להוסיף עוד משום שבִּלאל החל לבכות וסיפר להוריו את הכול. הסבר: "טוב במאוחר מִלֹא כל עיקר", אומר הפתגם העממי. הוריו של בִּלאל החלו לדאוג לו במאוחר. סביר להניח שהיו סימנים מוקדמים שאינו לומד, שאינו הולך לבית-הספר, שהוא מתחבר עם נערים בעייתיים, מתבודד בחדרו ואולי גם יוצא בלילה מן הבית. ככל שהקשר בין ההורים לילדים קרוב יותר הסיכויים שדבר מעין זה יקרה נמוכים יותר. על כן חשוב שהורים ישמרו על קשר עם ילדם, עם חבריו ועם מוריו. אין מדובר בקשר מבקר וחונק אלא בהיכרות שנובעת מהתעניינות אמתית בחייו של הילד ורצון לעזור לו. יפה עשה האב שהשתמש בפסוק מן הקוראן ולא פתח בצעקות ועונשים. בִּלאל חש את כאבו של אביו ואת אכזבתו ממנו. והפסוק החשוב מן הקוראן נתן לבִּלאל תקווה שאם ישנה את התנהגותו ייסלח לו. |