ראשי קוראנט פרק 4 כיצד צריך לנהוג אדם השומע רכילות?
כיצד צריך לנהוג אדם השומע רכילות?
פרק 4

وَالَّذِينَ هُمْ عَنِ اللَّغْوِ مُعْرِضُونَ * وَالَّذِينَ هُمْ لِلزَّكَاةِ فَاعِلُونَ * وَالَّذِينَ هُمْ لِفُرُوجِهِمْ حَافِظُونَ* إِلَّا عَلَى أَزْوَاجِهِمْ أوْ مَا مَلَكَتْ أَيْمَانُهُمْ فَإِنَّهُمْ غَيْرُ مَلُومِينَ * فَمَنِ ابْتَغَى وَرَاء ذَلِكَ فَأُوْلَئِكَ هُمُ الْعَادُونَ * وَالَّذِينَ هُمْ لِأَمَانَاتِهِمْ وَعَهْدِهِمْ رَاعُونَ * وَالَّذِينَ هُمْ عَلَى صَلَوَاتِهِمْ يُحَافِظُونَ * أُوْلَئِكَ هُمُ الْوَارِثُونَ * الَّذِينَ يَرِثُونَ الْفِرْدَوْسَ هُمْ فِيهَا خَالِدُونَ (سورۃ المؤمنون, آية 3-11)

והאוטמים אוזנם מפני לזות שפתיים, והמקיימים את המצוות הזכאת, והשומרים על תומת ערוותם, למעט עם נשותיהם או עם השפחות אשר בבעלותם, ועל כך לא יגונו - ואולם החומד מעבר לכך, כל אלה פרוצים הם - והשומרים נאמנה על פקדונות וחוזים, והמקפידים על תפילתם, הם היורשים, אשר יירשו את פרדסי גן עדן, ושם יהיו לעולמי-עד (סורת המאמינים, פסוקים 3-11).

 

סוניא היא נערה נעימה ופיקחית הלומדת בכיתה י'. מול בית הוריה גרה שכנה שנוהגת לבוא אליהם ולספר לאמה כל מיני סיפורים על כולם. היא צוחקת על כל בני הכפר ומרכלת עליהם בלי סוף. השכנה אמנם מבקרת בביתם כל יום אולם סוניא שומעת אותה רק ביום שישי, כשהיא בבית. לאחרונה נמאס לה לשמוע את הסיפורים האלה. היא התחננה לפני אמה שלא תקשיב למילותיה של השכנה משום שאלוהים לא אוהב רכלנים.

 

סוניא פנתה אל יועצת בית-הספר וסיפרה לה כמה ביקוריה של השכנה הרכלנית מציקים לה. היועצת הציעה לה שבפעם הבאה כשתבוא השכנה, תצטט לפניה את פסוק 3 מסורת המאמינים: "והאוטמים אוזנם מפני לזות שפתיים [...] הם היורשים, אשר יירשו את פרדסי גן עדן, ושם יהיו לעולמי-עד". ייתכן שהדבר יגרום לה לחזור בתשובה.

ביום שישי הגיעה השכנה לבקר בבית אמה של סוניא והחלה לרכל כהרגלה. ואז ניגשה אליה סוניא ואמרה לה: "והאוטמים אוזנם מפני לזות שפתיים [...] הם היורשים, אשר יירשו את פרדסי גן עדן, ושם יהיו לעולמי-עד". השכנה נדהמה. איך נערה צעירה יחסית מבינה יותר ממנה?! היא נבוכה מאוד והחליטה שלא לרכל עוד על אנשים.

הסבר: תרבות זו שמייצגת השכנה המבזבזת את זמנה ברכילות גורמת לכל בני הכפר להיראות רע ולהרגיש רע. אין היא נותנת דבר זולת סיפוק רגעי לרכלנים, שהופכים את כולם לרעים ומושחתים ואז משתפר לכאורה מצבם היחסי. ברור שהרכלן מרגיש חלש ועל כן הוא רוצה להחליש את כולם. הוא לא מתעסק בענייניו הוא אלא באופן קבוע בעניינם של אחרים. ויש לו גם מטרה נבזית: להעלות את מעמדו בעזרת מידע שקרי שהוא מפיץ הגורם לבני סביבתו להתלכד סביבו ולהודות לו על גילוייו המרעישים והמעניינים. יפה נהגה היועצת שהשתמשה בפסוק הנכון מן הקוראן כדי למגר את התופעה המכוערת הזאת. ויפה נהגה סוניא שלא היססה להשתמש במשפט זה אף נגד אישה שגילה כגיל אמה.